מגן אברהם על אורח חיים תרפו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) בחנוכה וכו':    וב"ח כתב דבחנוכה אסור להתענות לפניו, ובאמת יש נוהגים להתענו' לפני חנוכה תמור' ערב ראש חדש ואין לשנות מנהג' אבל לכתחלה לא ינהוג כן על כל פנים אסור לגזור בו תענית צבור (ראב"ח סימן ה') ואף ביום שלאחריו אסור (כ"ה):

סעיף ב[עריכה]

(ב) מתענין בי"ג:    ויש מתענין לילה ויום (כ"ה):

(ג) להתענו' ביום ה':    אבל בערב שבת אין קובעין תענית בתחלה מפני כבוד השבת (מ"מ ב"ח הגמ"נ) עמ"ש סוף סי' רמ"ט:

מהרי"ל לא הי' מגיד ההלכ' בתענית אסתר מפני שטרודים לקנות צרכי פורים אם לא כשחל פורים ביום א' ובהגמ"נ הוכיח מהגמרא שאפי' בפורים היו רגילים ללמוד לפני רבם:

(ד) לא יפרשו:    אפי' ההולך בדרך וקשה עליו התענית (ב"י ש"ל):

סעיף ג[עריכה]

(ה) ג' ימים:    פירוש בה"ב אחר פורים (ב"י סי' תכ"ט ע"ש), משנכנס אדר מרבין בשמחה ומי שיש לו דין עם עכו"ם ישפוט באדר, יכולים בני עיר לתקן בהסכמ' ובחרם עליהם ועל הבאים אחריהם לעשות פורים ביום שנעשה בו נס (הר"מ אלשקר מ"ט) (ועיין בס' משא מלך ח"ז סי' ט"ו): ומי שנעש' לו נס באדר לעשו' פורים י"א לעשות בשנ' עיבור באדר שני וי"א לעשותו באדר ראשון אא"כ נעשה הנס בשנת העיבור באדר שני (הר"ש הלוי י"ו) עמ"ש סי' תקס"ח ס"ז ומ"ש שם דמוכח דיש לעשות באדר שני: