מגן אברהם על אורח חיים תרעג
סעיף א
[עריכה](א) כשרים לנר חנוכה: אבל לא להשתמש [ב"ח]: יש ליקח משעוה הנוטף בבית הכנסת הואיל ואיתעביד וכו' [מט"מ ב"ח]:
(ב) לבדוק מעות: שצריך עיון יפה וידיו סמוכות לנר אבל תשמיש עראי שא"צ להיות ידיו סמוכות לנר שרי [ב"י ד"מ ורש"ל בתשו'] וב"ח פסק להחמיר וכ"כ הסמ"ק וסה"ת דאפי' לאכול אצלו אסור וכ"מ סי' תרס"ח /תרע"ח/ דאם לא כן יקנה נ"ח וידליקנה בביתו ויהיה גם שלום בית אלא ע"כ כל תשמיש אסור והכי נהוג:
(ג) ואפי' תשמיש כו': וכ"פ רש"ל:
(ד) שאם ישתמש: אבל מ"מ אסור להשתמש אצלן דהרואה או' לצרכו הדליק כולן דלפעמים אדם מדליק כמה נרות [מלחמות] ובמאור משמע דאפי' שיש שמש אצל הנרו' צריך נר על השלחן שלא יאמרו לצרכו הדליקן וכ' הרי"ו שאם הדליקן במקום שאין רגילין להדליק שם נר א"צ נר אחר להשתמש לאורה עכ"ל ומ"מ צריך להניח שמש אצלן שמא ישתמש אצלן:
(ה) מניח אצלן: ואפי' רבים המדליקין צריך להניח אצל כל א' וא' שמש אפי' יש נר על השלחן (רמ"א בתשו' סי' פ"א) וכ"מ בב"ח ורש"ל מיקל ע"ש:
(ו) עדיף טפי: דאז מוכח בהדי' שאינו ממנין הנרות:
(ז) יותר ארוך: וה"ה אם מעמידו גבוה משאר הנרות ש"ד (ב"ח מהרי"ל מ"צ):
(ח) האסור בהנא': פי' לאחר שהודלק וכבה דקודם לכן לא נאסר דהזמנ' לאו מילתא היא כמ"ש סי' תרל"ח סס"א וכ"כ הע"ש בשם מהרי"ב:
(ט) של מנין: אפי' במקום שמוכרין הנרות במשקל מ"מ נרות של מצוה הכל מונין אותן בכל לילה (ת"ה) ורש"ל פסק דבטל חד בתרי עיין ביורה דעה סי' ק"י:
(י) כל כך שבודאי: פי' אם נתערב נ"ח א' ידליק ב' ואם נתערבו ב' ידליק ג' ויש גורסין ב' ב' ואין צריך להגיה:
(יא) מותר להשתמש אצלן: דהא הדלקת השמש הוא כדי שישתמש לאורן ש"מ דאם הם ביחד מותר להשתמש אצלן [ד"מ] והב"ח חולק וס"ל דדוקא שמש שעומד למעלה מכל הנרות שרי דמשתמש לאור השמש משא"כ כאן עד כאן לשונו ול"נ דהדין עם רמ"א וכ"מ סי' רע"ו ס"ד עמ"ש שם:
סעיף ב
[עריכה](יב) אם כבת': ואם העמיד' במקום הרוח וכבת' זקוק לה דהוה כאלו לא נתן בה שמן כשיעור [ש"ג ב"ח] ולא יברך (כ"ה) וראוי להחמיר לחזור ולהדליק' בכל ענין ובפרט בע"ש קודם קבלת שבת (רש"ל וב"ח):