מגן אברהם על אורח חיים תרכג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים תרכג |


סעיף ב[עריכה]


(א) לשקיעת החמה:    היינו סוף שקיעה שהוא צאת הכוכבי' כמ"ש התוס' עיין ב"י סי' תקס"ב וכ' הב"ח עכשיו שנוהגין שממשיכין התפלה גם בלילה אין למחות בידן דסוברים כרי"ף ורא"ש אך צריך ליזהר להתחיל בעוד היו' גדול וגם יאמר חרוז בהיום יפנ' וכו' קודם הערב שמש דאל"כ דובר שקרים לפני ה':

סעיף ג[עריכה]


(ב) בזה אין מחזירין אותו:    כלומר שלא הזכירו בוידוי יצא כיון שהזכירו בתפלה אבל אם לא הזכיר שבת כלל מחזירין אותו וכ"כ ד"מ והגמ"ר ומ"ש הב"י דיש חולקין ע"ש דלא קאי אזה רק על ר"ח ע"ש:

סעיף ה[עריכה]


(ג) נושאין כפים:    ואפי' איחר עד הלילה נושאין כפים (מהרי"ל ד"מ) ולכתחל' אם הזמן קצר יאמרו הפיוטים אחר התפלה כדי שיהא נשיאות כפים ביום (הג"מ) וב"ש כתב דיש לבטל המנהג שנ"כ בלילה ע"ש דף נ"ז ומ"מ אומרים אלהינו ברכנו כו' דבזה אין קפידא כ"כ ואומרים א"מ אפילו חל בשבת דכבר עבר שבת (לבוש) ונ"ל דאפי' אם עדיין יום הוא אומרים אותו דהא בסי' תרכ"ב ס"ג פסק הב"י לאומרו ונהי דאנו נהיגי שלא לאמרו מ"מ בנעילה אומרים אותו שהוא שעת גמר דין ע"ש בב"י בשם הר"ן:

סעיף ו[עריכה]


(ד) ותוקעין:    אף על גב שעדיין לא הבדילו בתפלה מ"מ כיון דחכמה היא ואינה מלאכה לא אחמור בה רבנן כולי האי כיון שכבר עבר יום (טור) ואף על גב שכ' שישלימנה סמוך לשקיעת החמ' משמע שעדיין לא יצאו הכוכבים מ"מ הוי בין השמשות ועיין סוף סי' רצ"ט: