מגן אברהם על אורח חיים תרה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סעיף א[עריכה]

(א) ויש מהגאונים:    וכ"כ האר"י בכוונות ע"פ הקבל' ושל"ה, האר"י שחטו באשמור' אחר הסליחו' כי אז רחמי' גוברים (של"ה):

(ב) ב' תרנגולים:    כלו' תרנגול ותרנגולת אף אם העובר נקבה די לה ולבתה בא' משום ששנים רשאים ליקח כפרה אחת (לבוש) וכן נוהגים אפי' בשני גופים וכ"מ ספי"ב דמנחות, והאר"י לקח ג' (של"ה):

(ג) בתרנגולים לבנים:    מ"מ אין לחזור אחר לבנים דוקא דהוה כעין דרכי האמורי כדאי' בפ"ק דע"א אלא אם יזדמן לו לבן יקח (ב"ח) ואם אין לו תרנגול יקח שאר ב"ח וי"א אפי' דגים (לבוש) ונ"ל דלא יקח דבר הראוי להקרבה כגון תורים ובני יונה שלא יהא נראה כמקדיש קדשים בחוץ ע' בטור ואי' בשב' דף פ"א ע"ב ברש"י שהיו נוהגים ליקח עציץ עם הזרעי' ולהחזירו סביב ראשו בעי"ה: יאמר חליפתי תמורתי כפרתי ר"ת חת"ך שם מלאך (ד"מ הגמ"נ):

(ד) או לפדותו כו':    וזה טוב יותר כדי שלא יתביישו העניים (של"ה ומהרי"ל):

(ה) על הקברות:    והצדקה שנותנין שם הוא פדיון הכפרות (לבוש) וא"כ ראוי לתת כפי ערך הכפרות שיש לו ונ"ל דא"ל תחינות שם רק מה שמיוסד מקדמונים מאחר דא"א תחנון:

(ו) בני מעיהם:    וכבד וכליות בכלל, כ"ה בטור, ומשמע בגמ' דאחר יכול ליטול ועבב"ח במ"ש שאם נטלוהו מן הבית ה"ל קבוע לא דק דכיון שהוא לא ראהו כשנטלו לא ה"ל קבוע עיין ביורה דעה סי' ק"י סס"ג: