מגן אברהם על אורח חיים תקיב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סעיף א[עריכה]

(א) לצורך עכו"ם:    וה"ה לצורך קראים (ר' בצלאל סי' ס"ג) ורש"ך ח"ג סי' ט"ו כ' דיש מתירין (כ"ה):

(ב) ע"י עכו"ם שרי:    אפי' דבר מאכל דרך ר"ה (ד"מ) ועיין סי' שכ"ה ס"ב ויש"ש אוסר אפי' ע"י עכו"ם ונ"ל להקל בזמנינו שאין לנו ר"ה גמורה: אחר שתיקן כל צרכי סעודה סמוך לסעודה מותר להזמינו (תניא) ונ"ל דוקא שלא היה דעתו עליו קודם סעודה כגון שהעכו"ם בא אליו סמוך לסעודה:

(ג) באותה קדירה:    אפי' לא אפשר לפייסינהו בד"א דלסברת אפשר לפייסינהו אפי' בקדירה אחרת שרי ומה שכ' הב"י בססי' זה הירוש' בלא מחלוקת נ"ל דלא קי"ל כוותי' דלפי הירוש' דמיירי בתנור א' אפי' לא אפשר לפייסינהו שרי כמ"ש הב"י בעצמו על דברי הא"ח שאין כן דעת הפוסקים ע"ש, ולפי גמרא דידן דטעמא משום דאפש' לפייסינהו אפי' בקדיר' אחרת ובתנור א' שרי והמרדכי לא ס"ל טעמא דאפשר לפייסינהו לכן לא התיר אלא באות' קדירה אפי' לא אפשר לפייסינהו וכו' עכ"ד הד"מ, וא"כ מ"ש כאן אבל לשאר עכו"ם בכל ענין אסור היינו משום דגזרי' שמא ירבה בשבילו בקדירה אחרת כמ"ש הרא"ש בהדיא וכ"פ היש"ש (והמרשים שהרשים בש"ע א"ח ותו' טעה בזה):

אך מ"ש רמ"א דברי הב"י אהדדי מיושב בדברי היש"ש שכ' דדוקא בקדרה שרי להרבות לעבדו ולשפחתו אבל בתנור א' אסור דכל פת ופת צריך טירחא בפ"ע אא"כ יש לו במה לפייסן וכמ"ש הב"י וכן עיקר וכ"מ בגמ' דאמר ופליגא דריב"ל וכו' ועובדא דבני חילא הוי בתנור א' א"כ משמע בהדיא דאסו' ואפי' לגי' הרמב"ם לא שרי אלא מטעם שאם לא היו אופין כל הפת לא היו נותנין פת אחד לתינוק וכמ"ש ס"ב אבל בלא"ה אסור להרבות בתנור א' אפי' לעבדו ושפחתו או לבהמה אא"כ יש לו במה לפייסן ובקדירה א' שרי אפי' אין לו במה לפייסן ובקדירה אחרת או בתנור אחר אסור אפי' יש לו במה לפייסן דאסור לאפות בי"ט שלא לצורך וכ"כ היש"ש, ודברי הב"ח צ"ע ועב"ח סי' תק"ג בשם מרדכי הארוך ועמ"ש ססי' זה ובסי' תק"ו ס"ו:

סעיף ב[עריכה]

(ד) מותר לאפות להם:    שאם לא יאפו כל שהפת לא יניחו ליתן לתינוק פת א' (מ"מ) ומטעם זה אפי' ישראל נותן להם הקמח מחק המלכות אך שאין הישראל רשאי ליתן ממנו פת לתינוק אא"כ יאפה הכל שרי וכ"כ התו' והיש"ש טרח עצמו להעמיד סוגי' הגמ' בע"א ע"ש:

סעיף ג[עריכה]

(ה) מותר לטלטל:    משמע בתו' דדבר שאינו ראוי למאכל בהמ' אלא ע"י הדחק אסור לטלטלו ומדעת הפוסקים משמע דשרי:

(ו) אפי' אם יש לו:    ט"ס הוא וצ"ל ואפי' אם אין לו וכמ"ש ס"א דבקדירה אחת שרי להרבות בכל ענין ובש"ע דפוס קראקא דלג מלת ואפי' וכת' אם יש לו וכו' וכמ"ש עיקר ע"פ הד"מ: