מגן אברהם על אורח חיים תפז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) וחזר בו:    שחזר ואמר מקדש ישראל והזמנים:

(ב) אחרי שהוא יודע שהוא י"ט:    רק שטעה בדבורו אבל אם טעה וסבר שהוא שבת ונזכר תוך כ"ד לא יצא וכמ"ש סי' ר"ט אבל רוב הפוסקי' ס"ל אף על פי שלא ידע שהוא י"ט יצא כיון שנז' וחת' כדין עמש"ש ומ"מ משמע כאן דאם לא נזכ' וחת' בשל שבת לא יצא והיינו דוקא כשלא הזכיר של י"ט באמצע אבל הזכי' של י"ט באמצע יצא דהא כבר פסק בסי' רס"ח ס"ד אפי' התפלל תפלת חול יצא אם הזכיר של שבת באמצע וכ"ש כאן דחתם מקדש השבת דהא י"ט נמי מקרי שבת וכ"מ ס"ג אם אמר יעל' ויבוא יצא משמע אפי' לא חתם בשל י"ט יצא וא"כ אם חתם מקדש ישראל והזמנים אפי' לא הזכיר של יום טוב באמצע יצא וצ"ע דהא משנה שלימה שנינו מקום שאמרו לחתום אינו רשאי שלא לחתום, ותניא כללו של דבר הכל הולך אחר חיתום ברכות וע"ק כיון שקבעו חכמים לשבת ברכ' בפ"ע היאך יוצא אם התפלל של חול והזכיר של שבת ולא חתם בשל שבת וצ"ל כיון דבדין הוא לצלויי י"ח בשב' אלא מפני כבוד שבת לא אטרחוהו רבנן לכן אם התפלל של חול והזכיר של שבת יצא ומשמע בפסחים ד' קי"ז דאם חתם בי"ט או בשבת מקדש ישראל יצא ודוקא בתפלה אבל בקידוש לא יצא:

(ג) וא"א ברב' מעין ז':    דלא נתקנ' אלא מפני המזיקין ובפסח הוא ליל שמורים:

סעיף ב[עריכה]

(ד) אין ש"צ מקדש:    שאין עני בישראל שאין לו יין מיהו נ"ל דאע"פ שאין יין בעיר אלא בב"ה לא יקדש בב"ה דהא בכל השנ' נמי רבים אומרים שלא לקדש בב"ה כמ"ש סי' רס"ט אלא שנוהגים מנהג ראשונים ובפסח מעולם לא היה מנהג לקדש בב"ה:

סעיף ג[עריכה]

(ה) צריך לחזור ולהזכירו:    וביש"ש פ"ק /פרק ב/ דביצ' פסק שאין להזכיר שבת ביעל' ויבוא וכ"פ הלבוש בשם כמה גדולים וכ"כ ב"ח ומהרי"ל בתשו' סי' ג':