מגן אברהם על אורח חיים תנז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) טוב לקרב:    ויש מניחין העיסה בכפל בשעת הפרשת חלה ואינו נכון (של"ה) המנהג להפריש מכל עיסה ועיסה לבדה (ד"מ) ומ"מ די בברכה א' לכולן אם לא הפסיק בנתיים בשיחה שאינה מענין הלישה עיין ביורה דעה סי' י"ט ועמ"ש סי' תל"ב ולענין ברכה אין חילוק בין פסח לשאר ימות השנה (ד"מ ל"ח) ובדרישה ביורה דעה סי' שכ"ח כת' טעם להנוהגים לו' בפסח תרומת חלה מצה מן העיסה ע"ש וגם נתן טעם למה שנוהגים לעשותה תחילה כעין מצה ואח"כ משליכה לאור ומסיים שבבית רש"ל נהגו לשורפה בלא תיקון וכ"כ מט"מ:

(ב) ואם א"א וכו':    דלכתחלה צריך להפריש בעודה עיסה דראשית עריסותיכם כתיב (בית יוסף וש"ל):

(ג) לא צריך:    אבל צריך שיהיו שניהם מונחים לפניו דאף דקי"ל חלת ח"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש מכל מקום לכתחלה בעי' שיהא מן המוקף (כ"מ בטור וכפי דעת הרא"ש פ"ג דפסחים) והקש' הב"ח דהא בטור י"ד כ' שמותר לאכול לכתחלה ואח"כ מפריש וכ' לחלק בין ב' עיסות והרא"ש פ"ג דפסחי' מיירי בעיס' א' דהא חולק על רש"י ע"ש ונ"ל לחלק דעכ"פ החלה עם מה שמפריש ממנה בעי' מן המוקף (ע' נה"ח):

כתב מהרי"ל דמותר לשורפה במדורת ישראל דהא רש"י פסק דישראל מותר לאוכל' ע"י ביטול ברוב וכדאי הוא לסמוך עליו ליהנות ממנו ועיין ביורה דעה סי' שכ"ג ויש מחמירין:

סעיף ב[עריכה]

(ד) לא יקרא שם:    אלא יקראנה קוכי"ן בל"א (מהרי"ל) ונ"ל דליכא קפידא אלא כשבעליו קורא לה שם אבל באחר אף על פי שקורא לה שם ל"ל בה דאין לו רשות לתרום:

(ה) תחמיץ:    ואף על גב דהקדש הוא ואינו שלו עובר בבל יראה הואיל ואי בעי מיתשיל עליה והוי חולין:

(ו) יטילנה לצונן:    צ"ע אם יש לסמוך על זה בזמן הזה שגם הצוננין שעומדים מעט בבית מתחממין עיין ביורה דעה סי' ל"ו ובש"כ וע"ל סי' תנ"ט ס"ד:

(ז) קטן:    פחות מט' שנים (ד"מ רי"ו) פי' דאמרי' מסתמ' לא ראה קרי אבל אי ידעי' דראה קרי אפי' הוא בן יומו הוא טמא לקריו:

(ח) שטבל לקריו:    נ"ל דאם ראה אח"כ מים חלוקים או עכורים טמא כדאיתא פ"ח דמקואות לכן יאכל תכף אחר הטבילה ולא יטיל מים בנתים ועיין סימן תר"ו דיני טבילת קרי ועיין סוף סי' פ"ח:

(ט) שאין מאכילין:    שאין מחזיקים אותו ככהן ודאי דדילמא נתחללה א' מאמותיו וכ"פ רש"ל ומהרי"ל והש"כ ביורה דעה סימן שכ"ב כתב צריך טעם למה נוהגין בפסח ליתן חלה לקטן ובשאר ימות השנה אין נוהגים ליתן לקטן עכ"ל ואפשר מפני שהחלות מרובות ואם לא יאכלנו לא יהיו מחזיקים אותו ככהן כמ"ש רש"י בחולין פי"ח גבי מתנות כהונה: