מגן אברהם על אורח חיים תכו
סעיף א[עריכה]
נשים פטורות דמ"ע שהז"ג הוא ואף על גב דהם מקיימות כל מ"ע כגון סוכה מ"מ מצוה זו אין מקיימים מפני שהם גרמו פגם הלבנה (של"ה) עמ"ש סוף סי' רצ"ו ובסנהדרין פ"ה אמרי' על ברכת הלבנה הני נשי דידן נמי מברכי משמע קצת דמברכין ואפשר דל"ד נשים אלא לישנא בעלמא נקט: סומא חייב לקדש הלבנה (רש"ל בתשו'):
(א) זורחת: שתהא זריחתה ניכרת ע"ג קרקע (מט"מ ש"ג) עיין סי' תקס"ב, צריך שלא יהיה מסך מבדיל בינו לבין הלבנה אא"כ הוא דבר זך שהלבנ' נראית ממנו שיוכל להכיר דברים הנכרים לאור הלבנה (עססי' זה) וה"ה אם נתכסה בעבים אבל אם נתכסה בעב דק וקלוש מברך ואם התחיל לברך ונתכסה גומר הברכה (רדב"ז ח"א קנ"ז כ"ה) משמע כשיודע שתתכסה תכף לא יתחיל לברך:
סעיף ב[עריכה]
(ב) במ"ש: כ' המגיד כשמקדשין הלבנה במ"ש תהיה הצלחה וכשתתכסה ולא תוכלו לברך אותו החדש לא יהיה מוצלח דוק ותשכח:
(ג) קודם י' בחדש: משמע דאם ליל מ"ש הוא ליל עשירי אין ממתינין אבל לפי הטעם שכ' משמע דאפי' במ"ש הוא ליל י"א ממתינים דאפי' יהיה ד' לילות עננים דהיינו י"א י"ב י"ג י"ד עדיין יכולין לקדש ליל ט"ו וצ"ל דמ"ש ד' עננים ר"ל לבד ממ"ש ומ"ש קודם י' בחדש ה"ק דהלילה הוא קודם יום י' דהיינו שיום א' הוא י' וזהו שסיים אבל אם הוא אח"כ וכו' פי' שביום השבת הוא יום י' אין ממתינין עד מ"ש ולפי מ"ש ס"ג בהג"ה צריך לחשוב אם ישארו עוד ה' לילות עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מיום המולד:
(ד) קודם ט"ב: דשרוין באבילו' וא"כ ה"ה אבל בז' ימי אבילות לא יקדש אבל אם לא ישלים אבילותו עד י' בחדש לא ימתין עד ליל י"א ויקדש בימי אבלו:
(ה) קודם י"כ: דאז שרוים בצער על מחילת עונות:
(ו) או שאר תענית: ובכ"ה כ' שנוהגין במקומו לקדש בליל תענית ולכן נ"ל דיחיד המתענ' יקדש עם הצבור משום ברוב עם הדרת מלך (עמ"ש ס"ד) דאפי' ת"ת מבטלים משום זה כמ"ש סי' רצ"ח סי"ד ואפי' ציבור המתענין אם יראו שיעבור הזמן יקדשו בליל התענית:
(ז) שחל בו י"ט: ומכ"ש שלא יקדשו בליל שבת ומ"ע סי' ע"ח כתב הרבה טעמים ע"ז וכ"כ הרקנ"ט סי' פ"ו, ובמהרי"ל כתוב שמהר"ש התיר וכ"כ הגמ"נ וב"ח כ' שפעם א' לא נראית הלבנה עד ליל א' של סוכות ועשה מעשה בקראקא וקדשוה מאחר דא"א לקדשה אח"כ עכ"ל אבל בענין אחר אין להקל מאחר שיש הרבה טעמים ע"פ הסוד וע' רדב"ז ח"א סימן קל"ג:
(ח) ותולה עיניו: ובשל"ה והגה' י"נ שלא יסתכל בה רק בפעם הראשון שיראה עמידתה ואח"כ אסור להסתכל בה:
(ט) ורוקד ג' פעמים: ויזהר שלא יכרע דמיחזי ככורע ללבנה רק זוקף באצבעותיו (של"ה):
(י) ולמפרע כאבן וכו': ומט"מ כתב בשם רש"ל ורוקח שי"א כל הפסוק עד קנית ואח"כ למפרע וגם קבלה מר"י חסיד לומר קול דודי הנה זה בא וגו' דומה דודי וגו' עד מן החרכים, ובשל"ה כתוב שי"א שיר למעלות אשא וגו' וגם הללו אל בקדשו וגו':
(יא) שלום עליך: כלומר מפני שאמר תפול עליהם אימתה אומר לחבירו שלום עליך, כתוב בכתבים שינער שולי בגדיו:
סעיף ג[עריכה]
(יב) מיום המולד: מל' זה משמע דלא חשבי' מעת לעת כגון שחל המולד כ' שעות על יום א' אסור לקדש' ביום ב' ולדברי רמ"א מותר לקדשה דהא חשבי' חצי כ"ט י"ב תשצ"ג משעת המולד וא"כ צריך לחשוב י"ד ימים י"ח שעות שצ"ו חלקים וחצי וא"כ רמ"א בא להוסיף ולשונו משמע שבא לגרוע שכתב ואין לקדשה וכו' ובאמת בטור כתוב וז"ל והני י"ו משעת המולד חשבי' להו משמע דחשבי' מעת לעת, ואם חל במ"ש ב' או ג' שעות בלילה מותר לקדשה תחלת ליל ב' ולדברי רמ"א אסור:
סעיף ד[עריכה]
(יג) שבעת ימים: וז"ל הרמב"ם וסמ"ג ואם לא בירך ליל א' מברך עד יום י"ו וכ' רש"ל בביאורו מכאן משמע דא"צ להמתין ג' ימים כמ"ש בלקוטי ספרים עכ"ל, ובס' הקנה כ' ג"כ מצוה מן המובחר לקדשה ביום ראשון אבל בהגמ"י כתוב ג"כ להמתין ז' ימים וכ"כ בי"מ מאכ"ח ח"א סל"ט, ובלבוש כ' אם חל מ"ש קודם ז' ימים סומכין על רבינו יונה ומקדשין אחר ג' מפני שהוא מ"ש וגם מפני שהציבור מקובצין וברוב עם הדרת מלך, וכ"כ הב"ח שלא להחמיץ המצוה אבל אם מ"ש קודם ג' ימים אין מקדשין דיכולין להמתין עד מ"ש הבא כמ"ש ס"ב:
(יד) תחת הגג: ולא נודע אצלנו טעם המנהג (שם בהגהת אלפסי) ומהרי"ל כתב הטעם שלא יאהיל עליו שום טומאה וב"ח כתב הטעם שיוצאין לרחוב כדרך אדם שיצא לקראת המלך וכ"כ בהגמ"י מ"מ אם יש לו איזה מיחוש או ששרוים בין העכו"ם מקדש תחת הגג עכ"ל וז"ל מט"מ אני ראיתי רש"ל ז"ל כשהיה בחבורת שמחה ולא רצה לצאת לחוץ ופתח החלון נגד הלבנה וקידשה עכ"ל (וע"ש ס"א) וכ"ש כשיש מבואות המטונפות מוטב לקדש בבית: