מגן אברהם על אורח חיים תיא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים תיא |

סעיף א[עריכה]


(א) ונשאר לו שביתת ביתו:    ול"ד לסימן ת"ט סי"א דאמרי' לא יזוז ממקומו דהתם היה בא בדרך ולא ניחא ליה דלקני שביתה במקומו אבל העומד בביתו ודאי ניחא ליה למיקני שביתה בביתו כשאין עירובו עירוב (רש"י) והרר"י כתב דהכא דהשליח פשע יכול לומר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי וה"ל כאלו לא עירב כלל ע"ש סי' ת"ח: