מגן אברהם על אורח חיים שצד
סעיף א[עריכה]
(א) חזקת כשרות: כ"כ המ"מ פ"ז בשם הרשב"א דהא אין מערבין בתרומ' שהיא ספק טומאה וכן אין מערבין ב"ה כו' והרמב"ם ס"ל דכל שאין חזק' אחרת כנגדו כשר אפי' לא היה לו חזקת כשרות עיין שם וצ"ע דכ"ז בע"ת אבל בע"ח כ"ע מודו דמערבין ב"ה כמ"ש סי' רס"א וא"כ מוכח דאפילו לא היה לו חזקת כשרות כשר ואפשר דספק הונח גרע טפי וגם בעירובי חצירות בעי' סעודה הראוי' מבעוד יום (רמב"ם ספ"א) (עיין סי' תי"ו):
סעיף ג[עריכה]
(ב) מלאכה גמורה: אבל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו לפי שצורך מצוה היא (מ"מ ספ"א) עיין סי' ת"ט ועי' שס"ו סי"ג וסי' שצ"ה והטור ס"ל דגזרו עליו משום דמחזי כסותר אוהל שכ' נתנו במגדל שהוא לבנים מסודרים וכו' בשבת אינו עירוב וזה אינו אלא משום מוקצה כמ"ש התו' ומ"מ צ"ע למה כתב בי"ט ה"ז עירו' מפני שיכול לסתרו וליטלו דהא פסק לקמן סי' תקי"ט דאסור לסתרו ע"ש ונ"ל דהטור ס"ל כמ"ש המרדכי והתו' דמותר לטלטל הלבנים לצורך אוכל נפש כמ"ש סוף סי' תקי"ט ואם כלן לצורך עירוב נמי שרי ובסי' תקי"ח מיירי שלא היה צריך לאכול הפירות ע"ש וכצ"ל ברא"ש ועמ"ש סי' תקי"ט ס"ג:
ואם נמצא המפתח בשבת במקום שיכול להביאו בלא מלאכה דאורייתא הוי עירוב אף על פי שלא היה בידו ב"ה כיון שמצוי הוא שימצאנו חשבי' ליה כאלו הוא בידו (טור ותוס'):