מגן אברהם על אורח חיים שעו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים שעו |

סעיף א[עריכה]


(א) שתהיה נכרת:    ולא ילך הדלי לרשות חבירו והא דלא חיישי' להכי בגזוזטרא בריש סי' שנ"ה דשאני התם שהוא עומד למעלה ומשלשל דרך הנקב ביושר לא חיישינן שיצא חוץ למחיצה משא"כ כאן דעומד אצל הבור ומשלשל חיישינן שילך באלכסון כנ"ל:


(ב) קודם רחבה ד':    דלא אזיל דלי יותר מד' ואף על גב דעירבו מיא תחת הקורה קל הוא שהקילו חכמים במים:


(ג) לא בעינן שום תיקון:    ועכ"פ אסור להכניס המים לבית אם לא עשו תיקון (הג"מ שם):

סעיף ב[עריכה]


(ד) אף על פי שהיא:    וכ"ש בפחו' מד' (דאז) אף על פי שהחצירו' פתוחות לשביל שרי לסברא זו:


(ה) בחלונו':    דאז הוי תשמיש המילוי דרך אויר אבל כשהחצירות פתוחות לשביל רשות שניהם שולטות בו והוי השביל כחצר שאינ' מעורב' ואסור:


(ו) אוסרים אפי' כו':    דכיון דסמוך להם הוי לשניהם תשמיש בנחת עיין סי' שס"ה ס"ב:

סעיף ג[עריכה]


(ז) מותר' לשניהם:    כיון דאין ב' החצירות משתמשות בו אלא דרך אויר זריקה:


(ח) אסורה לשתיהן:    כיון דמשתמשין בחורבה ע"י שלשול מה שאין כן בס"ב דהוי דרך אויר:

סעיף ד[עריכה]


(ט) ואסורי':    דדמי לכלים ששבתו בבית עסס"א בהג"ה: