מגן אברהם על אורח חיים שסה
סעיף א
[עריכה](א) אם נשאר עומד: אבל אם לא נשאר עומד צריך שיעמוד פס ד"א דתחלת מבוי ד"א כמ"ש סי' שס"ג סי"ג (תו'):
(ב) אסור אא"כ כו': דאע"ג דבפחות מי' אמות מקרי פתח הכא חיישי' דלמא שבק' בני מבוי פתח המבוי וילכו בפתח זו לקצר דרכם ובטל לי' תיקון דבעי' קורה ע"ג מבוי וליכא אבל כשנשא' פס ד"ט מקרי קורה ע"ג מבוי ועמ"ש סי' שס"ג סל"ד:
סעיף ב
[עריכה](ג) נפרץ מצדו: וה"ה כשנפרץ בראשו ממש כגון שהמבוי סתום מג' רוחות וקצת מרוח רביעית והקורה מונחת מקצה לקצה ונפרץ ברוח רביעית שרי אבל כשהקורה מונחת על הפס אז אם יש ד"ט בין הפס וכותל אסור דבעי' קורה ע"ג מבוי וליכא וכמ"ש סי' שס"ג סי"ד וסכ"ה וסל"ג ולזה כוון הטור ורי"ו והא דקאמר בגמ' דמותר וכמ"ש סי' שס"ג סל"ד מיירי שמתוקן בלחי בצד הבתים כנ"ל ליישב דעת הטור ורי"ו וא"ת ליהוי מראשו פרצתו בג' כמו בצדו יש לומ' דשאני ראשו כיון דמבוי שאין פתוח בראשו ד"ט א"צ תיקון כלל כמ"ש סי' שס"ג סכ"ח:
(ד) דלא בקעי בה רבים: פי' מקום מטונף או מקולקל בטיט ואין דרך רבים לעבור באותה מחיצה (רש"י הג"א) וכ"ש אם נשתיירו גדודים המעכבים ההילוך ואמרינן בגמרא דף ה' דחצר פרצתו בי' אמות וכמ"ש ס"ג וצ"ע במבואות שלנו אם יש להם דין חצר לענין זה וה"ה בעיר המוקפת חומה ונפרץ בה פרצ' בד"ט ובקעי בה רבים לדידן דקי"ל דיש לה דין חצר צ"ע אם יהא מותר ויש להחמיר עמ"ש סי' שס"ג סכ"ו:
סעיף ג
[עריכה](ה) חצר מותר: דפירצה י' אין אוסרת בחצר ומבוי לא אסר' עליו שהוא רחב מהמבוי ונשארו גיפופין מכאן ומכאן:
(ו) למי שעומד במבוי: לשון זה צ"ע דהעומד במבוי אפי' לא נכנסו כותלי מבוי לחצר אינו רואה הגיפופים אלא העומד בחצר רואה אותם והוי נרא' מבחוץ ושוה מבפנים וכמ"ש סי' ע"ד ס"ג:
(ז) ומותר: ואף על גב דרגילים בני החצר לעבור דרך שם כיון דיש להם לבני החצר דרך אחר לר"ה כופין על מדת סדום שלא תעבור דרך המבוי (תוס') ועמ"ש סי' שס"ד ס"ג:
(ח) מצדו: דמיחזי כמבוי מפולש:
(ט) של יחיד אסור: דשמא ימלך ויבנה בתים ברוחב העודף על המבוי וה"ל מבוי נפרץ מצדו של חצר ואסור: ואי חד גיסא דרחבה פתוח לשביל דסליק לגודא דנהר' ושפת הגוד' גבוה י' דהוי מחיצה ליעבד לחי אפומא דרחבה בסוף המבוי ויטלטל ממת' לרחב' ושביל גופיה אסור ואפומיה דשביל לא עבדינן לחי שלא יאמרו לחי מועיל לשביל מפולש דליכא גידודין (מא"ז הג"א ב"י סוף סי' שס"ד) ולחי זו מהני לרחב' שתהא מוקפת לדירה אף על גב דבעי מחיצה י' כמ"ש סי' שנ"ח הכא מגו דמהני הלחי למבוי מהני נמי לרחבה והתוס' כתבו דאם הנהר עמוק י' מצד השביל שרי השביל בלחי אלא מיירי כשהגדודין מעבר הנהר והנהר אינו רוחב יותר מי' אמות ומ"ה אסו' לתקן השביל שלא יסיקו אדעתן דגידודין שמעבר הנהר מהני א"נ מיירי שאין בשביל דיורין אלא שבני מבוי משתמשין שם וא"כ חיישי' שיאמרו לחי מהני בשביל שאין משתמשין שם ע"ש וא"כ בנהר המקיף העיר אם מצד העיר אינו עמוק י' בשפתו אף על פי שמצד השני הוא עמוק י' אם הוא רחב י' אמות פשיטא דאסור ואם אינו רחב י' אמות יש לאסור משום שלא יטעו כמ"ש התו' ואפשר לא גזרו אלא בשביל דלא שכיחי ביה אינשי:
סעיף ד
[עריכה](י) מותר להשתמש: כ' המ"מ פי"ז בשם רשב"א שאם הקור' רחב' ד' ובריא' לקבל מעזיבה אפי' פתוח לכרמלי' מותר להשתמש תחתי' דאמרי' פי תקרה יורד וסותם עכ"ל, ול"נ שגם הסמ"ק והסמ"ע מיירי בכרמלית עב"י ועיין ססי' שס"א:
סעיף ה
[עריכה](יא) לא ישב בראש המבוי: וה"ה שלא ישב אצל הלחי (גמ') ואפשר דכשיש בו צ"ה שרי דמקרי הכירא ומיהו בצ"ה שלנו שהוא גבוה מאוד אסור דל"ל הכירא ואף על פי שאין לנו ר"ה מ"מ אסור כ"מ ברא"ש גבי חצר:
סעיף ו
[עריכה](יב) דכיון דמידי דרבנן: צ"ע דהא אפי' במידי דאורייתא לא מחינן כמ"ש סי' תר"ח וכ"ה בגמ':
סעיף ז
[עריכה](יג) מוקפת חומה מותר: דהוי כחצר א' וכשנפל התיקון אין הפסק בינם לעכו"ם והוי כחצר שלא עירבו דאמרי' שבת הואיל והותר' הותרה דהרי מחיצות החיצונות קיימות כמ"ש סי' שע"ד ס"ב (שם) ועיין סי' שס"ג סכ"ו וב"י כ' בשם מרדכי ישן דאם נפרץ מחיצ' בין מבוי לחצר בשבת אסור כיון שאין תשמישן שוה ע"ש ועס"ג:
(יד) עומד לסתור: פי' שקרוב לודאי שהעכו"ם ישברוהו:
סעיף ה
[עריכה](טו) אסורות: אפי' עומדות בצדה רק שאין להם פתח או חלון לאותו שהעירוב מונח בו אסור' דליתא עירוב גבייהו ולא מצי לאתויי העירוב דרך המבוי כיון שנשבר' הקורה (שם במרדכי ובתשובת מהר"מ סי' תכ"ב) ודוקא כשנשבר בחול אבל נשבר בשבת שרי כמ"ש רסי' שע"ד דשרי לטלטל מחצר לחצר הסמוך לו דרך גובה הכותל ובחצרותיהם פשיטא דשרי לטלטל כיון שהעירוב היה קיים בין השמשו' עיין סי' שצ"ד וא"ת כיון שעשו עירוב א' ונאסרו מקצת החצירות נאסרו כולם דגדולה מזו אמרו דף מ"ח שלא אמרו דיורין להחמיר עיין רסי' שע"ח וע"ש ס"ג דלא אמרי' עירוב מרגילה, ודע דאותן חצירות האסורות לטלטל אפי' בבית א' אסור מחדר לחדר כמ"ש סי' ש"ע ס"ג ע"ש וצריך להזהיר על זה במקומות שאין להם לחי או קורה ולדידן שאנו מניחין העירוב בב"הכ אם נשבר התיקון באותו מבוי כל המבואות אסורות אפי' יש להם תיקון בפ"ע אא"כ יכולין להביא העירוב אצלן ולכן במקום שאין לחי או קורה שאסורים לטלטל במבוי ואין בעיר שני בתי החורף בבית אחד לא יעשו עירובי חצירות בפסח דהוי ברכה לבטלה: