מגן אברהם על אורח חיים שנז
סעיף א[עריכה]
(א) מקום פטור: דאם היא מגולה פעמים שיהיה טיט ורפש בתוכה ולא תהיה עמוקה י' ותהיה כרמלית אבל כשהיא מכוס' ופיה ברה"י הוי חורי רה"י (ב"י ריטב"א) עמ"ש סימן שמ"ה סי"א:
(ב) יכול לשפוך: ואפילו נתמלאה מע"ש שופך לתוכה דכיון דתקנו לו חכמים זכר לשבת שלא ישכח וישליכם ברה"ר שרי:
(ג) לא ישפוך: דגזרינן דלמא אתי למשפך סאתים:
(ד) אריך וקטין: כגון שהוא ארוך ח' אמות ורחב ב':
(ה) בימות הגשמי': שאין אדם מקפיד על לכלוך חצירו ואינו מתכוין שיצאו לחוץ ואי משום שיראו צנור מקלח ואתי למשרי בימות החמה אמרינן מי גשמים הם ואפילו שלא בשעת הגשמים מתמצים הם והולכים אחר הגשמים:
(ו) מעזיבה: רכה:
(ז) סמוכות: בתוך ד"ט:
(ח) א"צ: עססי' זה דיש חולקין:
סעיף ב[עריכה]
(ט) של אבנים מבליעים: וא"ת הרי ביורה דעה סוף סי' ע' מסתפק אם קרקע הוי ככלי שאינו מנוקב הכא הקילו:
סעיף ג[עריכה]
(י) מותר לשפוך: דכחו בכרמלית לא גזרו עיין סי' שנ"ה ס"א:
(יא) אפי' בזמן הזה: כ"כ הרב"י בשם הר"מ וטעמא דמ"מ שייך למיגזר בעיר גדולה שיש ס' רבוא דלא כע"ש:
(יב) כרמלית שהיא כו': כ"ה במרדכי והביא רמ"א סי' שכ"ה ס"ג דלא כע"ש שכתב שדברי המרדכי סותרין אהדדי:
(יג) שהיא מחוץ וכו': ואף על גב דבגזוזטרא שרי לשפוך דהתם אינו מתכוין שיצאו לחוץ משא"כ הכא עמ"ש סי' שי"ד סס"א וסי' שע"ז: