מגן אברהם על אורח חיים שנ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים שנ |

סעיף א[עריכה]


(א) שלא יעבירם:    ואם העביר חייב (מ"מ ראב"ד):


(ב) למקום שהוא שותה:    וא"ת כששותה הוי הכנסה כמו משתין ורק בס"ב י"ל כיון שנתנן בפיו הוי מקום פטור כיון שהוא במקום אחר ופיו במקום אחר משא"כ במשתין ורק והא דלא גזרינן שמא יוציא להדיא כמ"ש סי' שמ"ו ס"א דהכא א"א לשתות בלא הנחת פיו וק' דגבי ידו נמי נימא הכי אם מושיט' לחוץ נעשה מקום פטור וכשמניח החפץ ברה"ר לפטור וי"ל דהתם לא הניח הכלי לידו ממקום אחר אחרי שהוציאו לרה"ר וה"ה גבי רוק משא"כ בשתיה שנתן המים לתוך פיו ע' ברא"ש:

סעיף ב[עריכה]


(ג) או ירוק:    ואם השתין או רק חייב דמחשבתו משוי ליה מקום וה"ה לזורק בפי הכבשן או בפי הכלב:


(ד) הוציא פיו כו':    זהו ספק בגמ' אי אזלינן בתר עקירה או בתר הוצאה: