מגן אברהם על אורח חיים שכד
סעיף ג
[עריכה](א) מורסן: כתב הרמב"ן במלחמות לסברא קמייתא דאם מגבל מעט מעט שרי בלא שינוי וכמ"ש סימן שכ"א סי"ד ע"ש:
(ב) ונותן לפני כל בהמה ובהמה: אבל אסור לגבל יותר ממה שצריך וקשה דאמרינן בגמרא אפי' כור ואפי' כוריים וכו' עיין בבית יוסף שנדחק בזה ולי קשה עוד דהא כתב בחושן משפט סימן של"ח דמאכל פרה ד' קבין ליום וא"כ היכי קאמר ר"י אפי' קביים מאי אפי' הוא זה לכן נראה דודאי לכ"ע אסור להכין יותר מהצריך ליום אלא דרב מנשיא אוסר להכין יותר ממה שרגילים בפעם א' בחול וזה התירו ר"י ועולא כנ"ל נכון:
סעיף ו
[עריכה](ג) דלועים: ודוקא בדלועים קשים כמ"ש ס"ז:
סעיף ז
[עריכה](ד) הקשה שא"א להם כו': אפי' נאכלין ע"י הדחק בלא חתיכה שרי [ב"י] והע"ש לא דק מ"ש כאן ובסי' שכ"א דבקשין לגמרי אסור דהא קי"ל כר"י:
(ה) דק דק לפני העופות: דדבר שהיא מלאכה כגון טחינה אסור לעשות לבהמה אפי' בי"ט כמ"ש סוף סי' תקי"ב וסי' שכ"א סי"ב:
סעיף יא
[עריכה](ו) ולא לפני חזיר: דארור האיש שמגדל חזירים ועיין ביורה דעה סי' קי"ז:
(ז) לפני כלב: משמע בגמ' אפי' כלב שאינו מגדלו בביתו מותר דמצוה ליתן לו מזונות ועיין סי' ש"ח ססכ"ט:
יש נוהגין לתת חטין בשבת שירה לפני העופות ואינו נכון שהרי אין מזונתן עליך ועב"י שלא כדברי הע"ש:
סעיף יד
[עריכה](ח) ויש מחמירין: ואין למחות ביד הנוהגין היתר [ב"ח]:
סעיף טו
[עריכה](ט) לסלק התבן: מפני שיש שנמאס ואינו ראוי לאכילה, רש"י: