מגן אברהם על אורח חיים רסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים רסד |

סעיף א[עריכה]


(א) אסור להשתמש:    אפי' תשמיש שאין צריך עיון שמא יטה ועיין סי' ער"ה:


(ב) מותר להשתמ':    אפי' הנרו' עומדי' בחדר אחר דכיון שיש במקום אחר נר כשר יזכור ולא יטה גם במקומות אחרים (שם):


(ג) בלא נר:    כגון למשוך יין מן המרתף (שם):


(ד) בדיעבד:    ונ"ל דאם יש נר א' כשר ועומד אצלו נר פסול מותר להשתמש דלא יהא אלא נר אחד בלחוד וכמ"ש סי' רע"ו ואף על גב שהב"ח מחמיר בזה לטעמיה אזיל שכתב בסי' תרע"ג דאין היתר בשמש אצל נרות חנוכה ע"ש אבל לדידן פשיטא דשרי:

סעיף ב[עריכה]


(ה) נתכוין להקשות:    אפי' מדליק שניהם יחד דכשמכוין להקשות לא גזרי' שמא יטה:


(ו) ומטעם זה:    בב"י כ' דזה לכ"ע שרי כיון דגמי או קש לא חזי לפתילה בעינייהו ליכא למיגזר שמא ידליק בהן בעינייהו וא"כ אפי' נתכוין להעבות הפתיל' שרי:

סעיף ג[עריכה]


(ז) בשעוה:    פי' שיניחנו בנר ויניח הפתיל' בתוכ' אין מדליקין בשמרי שמן (ש"ג):


(ח) מצמר גפן:    בגמ' יש עוד פירושי' על שמן קיק ודלגם הטור והרב"י משום שאינם מצוים בינינו ובכ"מ האריך ע"ז בחנם:


(ט) ויניחנו ויצא:    וחובה לאכול בשבת אצל הנר (תוס') עיין סוף סימן רע"ג ועוד יש ט"א בגמרא ובתוס' בצרי מפני שהוא נדבק בכותלי הבית ומבעיר הבית וחיישי' שיה' בהול על ממונו ויכבה ע"כ ומכאן יש ללמוד שלא לסתום התנור בעץ מטעם זה וכמה פעמים ראיתי שבאו לידי חילול שבת:

סעיף ד[עריכה]


(י) אין מדליקין:    דגזרין דלמא אתי לאדלוקי בעינייהו:

סעיף ה[עריכה]


(יא) חלב מהותך:    מדסת' משמע דס"ל דהיינו חלב מבושל כמ"ש רש"י ורמב"ם דלא כר"ן והוא נמשך אחר הפתיל' אלא דגזרי' דלמא אתי לאדלוקי בשאינו מהותך:

סעיף ו[עריכה]


(יב) שמן זית מצוה:    ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשאר שמנים והן קודמין לשעוה כיון דיש אוסרין בשעו' ומ"מ נר שעוה קודם לנר חלב ועיין סי' תרע"ג (מט"מ ושל"ה) וב"ח כ' דאף הגאונים לא החמירו אלא בשעוה עם הפסולת אבל בשעוה שלנו לא דהא עינינו רואות שאורן צלול ע"כ ועיין סי' ער"ה דיש מקילין יותר בנר הכרוך:

סעיף ז[עריכה]


(יג) כרך:    אבל אם כרך שמן פסול ופתיל' פסולה יחד אסו' (טור רי"ו):

סעיף ח[עריכה]


(יד) רוב היוצא:    וה"ה בנר של שעו' צריך להדליק רוב היוצא (ש"ג), י"ט שחל להיות ע"ש אין מדליקין בחתיכו' בגד שהיא ג' אצבעות על ג"א מצומצמי' דכיון דאדליק בה פורתא ה"ל שבר כלי ואסור להדליק בה כמ"ש סימן תק"א ס"ז אא"כ גדל הפתיל' מעי"ט דנתבטל מתור' כלי (גמ'):

סעיף ט[עריכה]


(טו) ומ"מ נהגו:    ואף בנר הכרוך עושין כן:

סעיף י[עריכה]


(טז) בסמרטוטין:    צ"ל דהיינו בלאי בגד פשתן הגסים דאלו בגד צמר אין מדליקים בו כלל כמ"ש ס"א ובלאי בגד פשתן מדליקין בו כדאי' ריש פ"ב בגמרא גבי בגדי כהונ' אלא צ"ל כמ"ש: אין מדליקין על השלחן בנר ישן של חרס (רש"ל פ"ה) עיין סי' תרע"ג: