מגן אברהם על אורח חיים קפה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים קפה |

סעיף ב[עריכה]


(א) ובלבד שיוציא:    אבל אם הרהר בלבו לא יצא, ונ"ל דאם מחמת חולי או אונס אחר קרא בלבו יצא כמו בעל קרי:

סעיף ג[עריכה]


(ב) יש מי וכו':    צ"ע למה כתב יש מי שאומר שהרי מילתא דפשיט' כיון שאינם יודעים לברך שצריך להוציאם בברכתו כמ"ש רסי' קצ"ג ע"ש ועמ"ש שם:

סעיף ד[עריכה]


(ג) שאינו יכול לדבר:    ונ"ל דמ"מ יכול לדבר לפני המלך דאל"כ ס"ל להרב"י אסור לברך לכתחלה וכמ"ש בס"ה דאפי' בדיעבד יש ספק וכ"ה בתו' פרק הדר והוא הדין בכל הברכות ועיין ברא"ש שם ובפ' א"ע, ומיהו ברמזים פרק הדר משמע דיש להסתפק אם רשאי לברך לכתחלה כשהוא שכור שאינו יכול לדבר לפני המלך וברמזים פ' א"ע משמע קצת דפשיט' ליה דרשאי לברך לכתחלה לכן נ"ל דלכתחלה יברך קודם שיבא לידי כך ואם אירע שנשתכר אעפ"כ יברך דהא דאורייתא הוא וגם פשט הירוש' משמע דיברך וכ"מ בזוהר תרומ' ע' רע"ג וכ"ש האידנא דבלא"ה אין מכוונים כ"כ וכמ"ש סי' צ"ט ע"ש: