מגן אברהם על אורח חיים קפג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים קפג |

סעיף א[עריכה]


(א) שיורי כוסות:    פי' שיורי יין ששרה בו פת (רש"י ביצה פ"ב) וה"ה כשקנחו במפה שרי:

סעיף ב[עריכה]


(ב) מוזגו:    כ' הרב"י שנוהגין כן במדינתו אף שאין היינות חזקים כי יש בזה סוד הקבלה ועוד טעמים אחרים ע"ש:


(ג) לשם ברכה:    כי חי פי' פרישק"ו בלע"ז, וז"ל רי"ו ויוציאנו מהחבית מיד סמוך לברכ' וא"כ לדידן נמי ישלח לחנוני לקנות סמוך לברכה כדי שיהיה חי:


(ד) מלא על כו':    דלא כי"מ עטור שלא יהא מלא כ"כ שיהיה למעלה בכוס עטר' סביביו:

סעיף ג[עריכה]


(ה) כוס שלם:    ואפי' נשבר בסיס שלמטה פסול אא"כ בשעת הדחק (מהרי"ל) כתבו המקובלים להצריך כל הי' דברים חוץ מעיטוף בח"ל, וב"ח כ' הירא שמים לא יברך במצנפת רק ישים הכובע על ראשו ויתעטף בבגד העליון:

סעיף ד[עריכה]


(ו) תחת הימין:    ז"ל ש"ל בב"י אבל לסייעי' ליה בשמאלית תחת ידא ימינא מותר דקיי"ל מסייע אין בו ממש וכו' כשאין נוגעת בכוס אלא יד ימין אם הניח יד שמאל תחתיה לסייעה מותר עכ"ל, מבואר ממ"ש כדברי רמ"א דלא כהב"ח ע"ש דכ' דהש"ל סובר שמותר להניח' תחת הכוס, ונ"ל ראיה לש"ל משבת דף צ"ג דאמרי' קבל בימין ושמאל מסייעתו כשר דמסייע אין בו ממש בטור כתוב שמאל מהו שתסייע לימין פי' לסומכה בשמאלו ע"כ נ"ל דק"ל מאי קמבעי' להו הא כשתסייע שמאל לימין ה"ל אוחזו בב' ידיו, וכבר אמרנו שמקבלו בב' ידיו ואוחזו בימינו ולכן פי' לסומכה בשמאלו, ר"ל לסמוך יד הימין בשמאל וא"כ ג"ז אסור ולכן יש להחמיר אם לא לצורך כמ"ש התו' בכוס גדול, ובשל"ה כתו' בשם המקובלים שיעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב הכוס וכ"מ בזוהר בראשי' ומ"מ אינו מוכח כ"כ די"ל דיקיפם באצבעותיו כדרך אחיזה: ולא יטול הכוס בבתי ידים רק יסירם קודם (הגה בברכות מהר"ם):


(ז) וע"כ אין לוקחים כו':    ובד"מ כתב עוד טעם בשם ר"א מפראג משום דאמרינן רבא אכסא דברכתא מגמע גמוע וכשפיו צר אין יכול לגמוע הרבה בבת אחת ע"כ עיין סי' תע"ב סט"ו ומהרש"א פירש בסוכה פירוש אחר ע"ש ועל טעם רמ"א קשה דמנ"ל שיתן עיניו ביין דלמא די כשיתן עיניו בכוס כי היכי דלא לסח דעתיה מיניה וכ"מ הל' בגמ':


(ח) לאשתו:    ואפי' לא אכלה עמהם כ"מ בגמ' גבי עובדא דילתא:

סעיף ה[עריכה]


(ט) אטר יד:    צ"ע דבסי' תרנ"א סתם הרב"י דאזלינן בתר ימין דעלמא הואיל ונטילת לולב בימין הוא דרבנן וכ"ש הכא דכוס של ברכ' עיקרו מדרבנן דיש לנו לילך בתר ימין דעלמא ובאמת בש"ל שלפנינו לא כתוב כלום מזה בב"ה וגבי לולב פסק ליטול בימין דעלמא ע"ש ואולי איזו פוסק אחר פוסק כן בב"ה ומ"מ נ"ל לנהוג כן כמ"ש רמ"א גבי לולב:

סעיף ו[עריכה]


(י) לא יסיח המברך:    משמע דהמסובין רשאים להסיח עד שיתחיל המברך (ב"י וב"ח) ומ"מ נ"ל להחמיר מאחר שתר"י ורי"ו מחמירין:


(יא) יצאו:    דדמי לשמע ט' תקיעות בט' שעות ביום דיצא (תוס' ורא"ש) וא"כ לפי מ"ש רסי' ס"ה אם הי' ההפסק מחמת אונס צריך לחזור לראש ואפשר דב"ה קילא וכמ"ש סוף סימן קפ"ה לענין צואה ועמ"ש סי' תכ"ב ותפ"ח ונ"ל דאם שח במזיד חוזר לראש וכמ"ש סי' קי"ד ס"ז ובתו' דף מ"ו ע"ב סוף ד"ה להיכן הוא חוזר וכו' שהרי לא ספר בנתיים עכ"ל משמע דאם ספר חוזר לראש מיהו נ"ל דט"ס הוא בתו' וצ"ל שהרי לא סעד בנתיים ע"ש ועמ"ש סוף סימן קצ"ד בשם הרמב"ן ועיין סוף סימן ר':

סעיף ז[עריכה]


(יב) בלחש עם המברך:    כדי שיברכו יחדיו ולא יאמר כל אחד בפ"ע רק בסיום הברכה והב"ח כתב דטוב יותר לשמוע ועמ"ש סימן קצ"ג סס"א ובתשב"ץ כתוב דצריכים לשמוע עד הזן את הכל שהוא ברכת הזימון ועיין סי' ר' וכ"נ עיקר:


(יג) לטוב עין:    פי' לשונא בצע וגומל חסד בממונו (רש"י שם):