מגן אברהם על אורח חיים קסה
סעיף א
[עריכה](א) יטול ב"פ: דאם יטול פעם אחד ויברך תחלה אשר יצר ואח"כ ענ"י יהיה אשר יצר הפסק בין נטילה לברכת ענ"י ואם יברך תחלה ענ"י ואח"כ אשר יצר יהיה אשר יצר הפסק בין ברכה להמוציא והעושה צרכיו באמצע הסעודה שא"צ לברך המוציא כמ"ש סוף סימן קע"ח יטול פעם א' ויברך ענ"י ואח"כ א"י ואף על גב דמפסיק בין נטילה לאכילה לית לן בה דהא אפילו בין נטילה להמוציא יש חולקין עיין ריש סי' ק"ע:
(ב) ועל השניה מברך: וא"ת הא בסי' קנ"ח ס"ז כ' דיטול שנית בלא ברכה וי"ל דש"ה דבשעת נטילה ראשונה לא איכוון לאכילה ול"ש לברוכי עליה אבל הכא איכוון עליה א"נ בראשונה אינו נוטל כדינו וכ"מ בב"י בהג"מ וכן עיקר, ובשל"ה כתוב שיגע במקום המטונף בנתיים ע"כ ול"נ דכיון שנטל כדינו ל"ל לחזור ולגרום טומאה וליטול ולגרום ברכ' אלא ע"כ כמ"ש דאינו נוטל בראשונה כדינו:
(ג) ומשפשף: מיירי שמשפשף היד בעצמה באצבעות זו בזו עיין סי' קס"ב ס"ד א"נ כגון ששפך על כל יד רביעית ואפ"ה לא חל עדיין ברכת ענ"י עד שעת ניגוב (ב"ח) ול"נ דמיירי שנטל ידיו שתיהן כא' כמ"ש סימן קס"ב ס"ה וא"כ יתישבו דברי מהרי"א כהוגן עב"י ועיין סוף סי' קנ"ח, ואם שכח לברך עד שנטל ידיו יברך מתחלה ענ"י ואח"כ אשר יצר כמ"ש הג"מ דכיון נמי לטהרת ידים ולא הוי הפסק (ד"מ), כ' רש"ל בתשו' סימן צ"ז אכל דבר שחייב לברך בנ"ר ברכה אחרונה ושכח והטיל מים יברך א"י קודם דהיא תדירה, ועוד דאין לה שיעור כמ"ש ססי' ז' משא"כ בברכה אחרונה:
סעיף ב
[עריכה](ד) ושלא לדבר: צל"ע דהא תכף לנ"י ברכה קאי על מים אחרונים לכ"ע ואפ"ה רשאי להשיח בין מים אחרונים לברכה דדוקא משנטל הכוס לברך אסור כמ"ש סי' קפ"ג ס"ו וכ"כ הכ"מ ספ"ו, והא דתכף לגאולה תפלה אין רשאי להשיח שאני התם דמדבר עם המלך אסור להפסיק בד"א משא"כ כאן ואפשר דמ"ש שלא לדבר היינו שלא היה מדבר שום עסק וענין אחר דהוי הפסק אבל שיחה בעלמא ב' או ג' תיבות לא הוי הפסק וכ"ש כששואלין לו דבר שמותר להשיב הן או לאו וע"ס קס"ו ע"ש ומ"ש סימן קפ"ג ס"ו: