מגן אברהם על אורח חיים קסג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) אם אין:    ואם הוא ספק אם ימצא מים תוך ד"מ אפשר דיש לסמוך על הרמב"ם שמתיר לאכול במפה אפי' יש לו מים: ירושלמי שומרי גנות ופרדסי' כלאחריו דמי ע"ש משמע דאדם היושב בביתו צריך לילך ד"מ וצ"ע:

סעיף ב[עריכה]

(ב) ואסור להאכיל:    נ"ל דוקא כשנתן לו משלו אבל אם הפרוס' של האוכל רק שהוא מושיטו לו שרי דהא אם לא היה מושיט לו נוטלו ממילא אא"כ קאי בתרי עברא דנהרא כדאי' בע"א פ"ק ועמ"ש סי' שמ"ז ואפשר דמ"מ איכא מסייע ידי עוברי עבירה ועיין בתוס' גיטין דף ס"א ובע"א דף נ"ה וע' ברמב"ם ספ"י ממעשר שכ' שמותר ליתן לחולה ע"ה דמאי לתוך ידו אם הדמאי הוא של ע"ה אבל לא לתוך פיו ובודאי אפילו לתוך ידו אסור וה"ה אם הדמאי של הרופא אסור: