מגן אברהם על אורח חיים סט
סעיף א[עריכה]
כתב הרמ"ע סי' פ"ד דרבנן קשישי לא הנהיגו כלום בבה"כ מפני המחלוקת אלא כה משפט' ביני עמודי היכי דיתבי וגרסי שבשביל י' הראשונים וכל הנמצא אתם בשעת ברכה ראשונה של ברכת יוצר אור שוב א"א ברכו אף אם היה א' מהם שלא התפלל עם הצבור אלא האריך בסדר התמיד ופסוקי דזמרה ומבעי ליה למימר יוצר אור באפי' נפשיה ואי איכא עשרה דאזדמין גביה שרי ליה למפתח ברכו אף על פי ששמע וענה בתחלה איברא דלאו שפיר עביד דניחא טפי לצלוליי בהדי צבור' מיהו כיון שהוא סומך ברכו ליוצר אור שפיר דמי ובשביל יחיד שלא שמע ברכו כלל ה"נ שהתירו לו' ברכו בשבילו אפי' בלא סמיכות יוצר אור אבל אם שמע מא' מן העולין לקרות בתורה דיו ואין חוזרין בשבילו אלא היכא דלא בריך על שמע כדאמרן ובכל גווני שרי לי' למפתח ברכו איהו לנפשיה ובלבד בצבור או אחרינא בגיניה עכ"ל, והרב"י כ' בשם מהרי"א שיש ליזהר שלא יאמר ברכו אם לא יהיה שם אפילו יחיד שרוצה לברך על שמע שאל"כ יהיה נראי' ח"ו שש"ץ אומר להם ברכו ואין בהם גם אחד שיברך עכ"ל וכתוב בד"מ ע"ז וצ"ע דא"כ אסור לאותו שלא שמע ברכו לפרוס שמע שהרי אין אחד מהשומעים שיאמר ברכות ק"ש עכ"ל ולא הבינותי דהא לסברתם אף על פי שכל אחד אומר בפ"ע ברכות ק"ש חוזרים ואומרי' ברכה ראשונה שלא יהא נראה ככופר וז"ש מהרי"א שאם אין בהם א' שרוצה לברך על שמע כגון שרוצים ללכת לדרכם לא יפרסו שמע כלל:
(א) ועכשיו לא נהגו כו': דכיון שאומרים ברוך ה' הל"ו תו לא מחזי ככופר מידי דהוה אברכת התורה (ד"מ):
(ב) כמו בשחרית: ולהרב"י צ"ל גם ברכה ראשונה:
(ג) דליכא קדיש: ומשום ברכו לחודי' לא קפדינן כ"כ:
(ד) וקדושה: וה"ה שמתפללין כל התפלה בשביל א' שלא התפלל (ד"מ ב"י פסקי רקנ"ט בשם שאלתות וד"מ ואגוד' והג"מ פ"ח וכ"כ הרמב"ם וסמ"ק דלא כר"י מינץ) מיהו נ"ל דאם אין שם ו' שלא התפללו לא יתפלל הש"צ בלחש רק יתחיל מיד בקול רם דהא עיקר הכוונה משום קדוש', וכתב בכ"ה בשם רדב"ז ח"א סי' רמ"א שאם כולם התפללו ביחיד ולא שמעו קדיש וקדושה אין חוזרין ומתפללים לצאת ידי קדיש וקדושה, כתוב בל"ח ה"ה בלימוד אפי' ב' וג' לומדים אומרים קדיש כשיש שם י' עכ"ל, ונ"ל דאם לא היו שם י' בשעת הלימוד אף על פי שבאו אח"כ לב"ה א"א קדיש כמ"ש סימן רל"ד, כ' הב"ח המנהג מי שלא שמע ברכו הולך לפתח בה"כ ששם פורסין שמע ובלבד שיזהר שלא יעבור נגד המתפללין כמ"ש סימן ק"ב ס"ד:
(ה) מוטב שיפרוס וכו': עיין סימן רע"ג ס"ד ועכשיו נהגו שלעולם האבילים פורסים שמע אפי' שמעו ויש אחר שלא שמע ואינו נכון:
(ו) ולא יסמוך כו': מ"מ לכתחלה לא יעשה כן אלא יתפלל כסדר ויסמוך גאולה לתפלה ואח"כ יפרוס שמע אם יהיו י' ועיין ב"י בשם מהרי"א שמסתפק בזה לכן נ"ל להחמיר עיין ססי' פ"ט:
(ז) והתחיל כו': אבל אם לא התחיל חוזר ואומר ברכו לאותם שבאו לבה"כ (ב"י לובש):
(ח) יכול להפסיק בין גאולה לתפלה: דבלאו הכי מפסיקין בפסוקים אבל באמצע ברכות לא יפסיק:
(ט) יוכל לעמוד החזן: אפי' החזן הראשון (לבוש) וכתב בס' משפטי שמואל שאם הוציאו הראשונים ס"ת וקראו בה אין לשניים להוציא ס"ת פעם אחרת ולקרו' בה: