מגן אברהם על אורח חיים סב
סעיף ב
[עריכה](א) בכל לשון: דוקא כשמבין הלשון וה"ה בתפלה וב"ה אבל קידוש וברכת הפירות וברכת המצות והלל יוצא אפילו אינו מבין הלשון [תו' רפ"ז דסוטה] וע' מ"ש ריש סימן קצ"ג:
סעיף ד
[עריכה](ב) שלא יהא המקום כו': כגון בית האמצעי של מרחץ שמותר להרהר ואסור לדבר כמ"ש סי' פ"ד ובשל"ה דף ס"ו כ' דמ"ש תר"י שיהרהר בלבו היינו שיחשוב בלבו שמחויב לברך ויצטער על כך על שאינו יכול לברך עכ"ל אין ל' תר"י משמע כן:
סעיף ה
[עריכה](ג) צריך ש"ץ כו': העולת תמיד לא עיין סי' ס"ה ס"ב: