מגן אברהם על אורח חיים לו
סעיף א[עריכה]
עיין בב"י שהאריך בתמונת האותיות (עמ"ש ריש סימן ל"ב):
איתא בזוהר פ' תצוה ע' שי"ו וי"ו חד נקודה לעיל' וחמש נקודים דלתתא וכן שיעורא דיליה. ובספר ב"ש ל' יעשה בראש' כמין וי"ו ולא כמין יו"ד שצריך להאריך אותה:
סעיף ב[עריכה]
(א) שאין ליגע: בכדי שאדם בינוני יכירנו היטב מעל ס"ת שע"ג הבימה כשקורא בו, ומ"ש הב"י רחוק ד"א לאו דוקא (מ"ע סי' ל"ו) וב"ח כ' בשם ב"ש ברחוק אמה וגם לא ירחיקה יותר מעובי הגג:
(ב) ואם נגע פסול: ויש מקומו' נוהגי' להכשיר (הריב"ש) ובמקום שאין ס"ת אלא זה יש לקרות בה ולא יברך [כ"ה בשם רי"ט ח"ב חי"ד ס"ב] ולא הואיל כלום דבכל ס"ת פסול קורין בלא ברכה:
סעיף ג[עריכה]
(ג) צריך לתייג: צריך שיהיו התגים נוגעים בגוף האותיות וכל אחד נפרד מחבירו, [מ"ע סי' ל"ה] וגם לא ידביקן בסוף האות כ"א באמצעיתן [ס' הזכרונות] אם אינן נוגעים בגוף האותיות או שנוגעין זה בזה פסולים מיהו אם ידענו שכתבן מומחה תלינן שנפרד אחר שנכתב ומכשירים [מ"ע שם] עמ"ש סי' ל"ב סק"ג:
נ"ל דאם עשה חי"ת כדעת רש"י כזה /במקור מופיע דוגמא/ כשרה כמ"ש ב"י שמצא כתוב ועוד כתב בשם ריא"ס חי"ת היא מאותיות המרובעות לכן אין להאריך אותה בסוף שיטה דא"ה לא הוי ב' זייני"ן וכן אין לעשות כמין דלי"ת וזיי"ן [ואם עשה כן יגרור מן הד' עד שתעשה זיין ע"ת מהר"א מוטל] וצריך לומר דמיירי בענין שהחטוטר' במקומו עומד וכתב בס' יראים דיעשה כשניהם כרש"י ור"ת ואין בתוספ' זה קלקול אות ואי משום הא דאמרי' באותיות דר"ע חי"ת אין קשור לה כתר פי' שאינו מחויב לעשות כן אבל אם רוצה לעשות עושה ובלבד שיעשנה בסוף הגג לצד שמאל שתהא נראה כמו ראש רגל שמאל ולא למעלה בכתר על גנה ולא יאריך בגגה כלל ואם האריך פסול' ובתפילין אין לה תיקון עכ"ל ונ"ל דמיירי שעשה ב' זיינין וגג רחב דלא הוי חטוטר' אבל אם עשה החי"ת כדע' רש"י אפי' האריך בה כשר בדיעבד אף על פי שאינה מרובע': הב"ח פוסל אם לא תייג שעטנ"ז ג"ץ ונראה לי דטוב לתקנה ואפי' בתפילין מועיל תיקון: