מגלה צפונות/וישב
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. י"ל דהיל״ל ויגור יעקב. ונרא' שבא לרמוז שכיון שיעקב היה כמה שנים חוץ לארץ כשנכנס בארץ ישראל ישב ע״ג קרקע ממש משום חיבוב א״י, דכתי' כי רצו עבדך את אבניה ואת עפרה ויחוננו. כאחז״ל (סוף כתובות) ר' אבהו הוה מנשק כיפי דעכו ושלם אחר היה יושב מטולא לשמשא ומשמשא לטולא, והכל משום חיבוב הארץ, גם יעקב וישב בארץ, משום חיבוב קדושת הארץ שהיה מגורי אביו בארץ כנען • עו״ן רמז וישב יעק"ב כנען, כלו' כשיבוא יעקב דהיינו ישראל לירידה התחתונה עד הארץ ע"ד שאמרו חז"ל ועלה מן הארץ. כלו' ועלה כשירד' למדרגה התחתונה עד הארץ וכו'. אז יזכו לשוב למגורי אביו שבשמים, דהיינו בהמ״ק אשר בארץ כנען.
ובמדרש וישב יעקב בחי' בזעקך יצילוך קבוציך. תנא כנוסו וכנוס בניו הצילו מיד עשו • ואת כלם ישא רוח יקח הבל זה עשו ואלופיו • והחוסה בו ינחל ארץ זה יעקב ע"כ. פי' האבא ז"ל שהכונה בזה שמחמת מה שמתפחד יעקב מעשו ושלח לו דורון והשפיל עצמו לפניו ראוי היה ליענש, שהיה נראה שלא בטח בהבטחות שהבטיחו הקב״ה אלא לפי שהתקין עצמו למלחמה וכנס את העם אשר אתו, והצאן והבקר וכו', וכנוס בניו כמו שאמר הכתוב ויחץ את הילדי' ע"ל ועל רחל הצילו מיד עשו שמזה נראה שבטח בהקב"ה שעל כל פנים יצילהו, ז"ש הכתוב בזעקך יצילוך קבוציך ע"ש יותר באורך.
ולעד"ן לפרש בהקדים קודם מ"ש רז״ל ע״פ הון מהבל ימעט וקובץ ע״י ירבה. מהו ע"י אלא הכונה כדרז״ל, מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אביו בשנת רעבון נתקבצו עליו כל בית אביו אמרו לו, אבותיך אצרו על של אבותיך ואתה מבזבזן וכו' א"ל אבותי גנזו במקום שהיד שולט בו ואני גונז במקום שאין היד שולט בו ע"כ. וזהו כונת הפסוק הון מהבל, שהוא הממון הגנוז למטה, ימעט משום שהיד שולט בו, אמנם הקובץ ע״י למעלה מהיד במקום שאין היד שולט בו ירבה שעל כל פרוטה ופרוטה שמוציא לצדקה הקב״ה זורעה, כדכתי' זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד, וכיון שזורעה מתרבה כזורע גרעין של חטה ויוצאין כמה חטים • והנה עשו היה נבהל להון ומקבץ ממון בעולם שהוא חלקו מקום שעל כלם רשות לשלוט בו, לא כן יעקב ובניו שהיו כונסים במקום שאין היד שולט בו כי היו מוצאים ממונ' לקיים המצות • וזהו ביאור הפסוק בזעקך יצילוך קבוציך, כלו' בזעקך על כל צרה יצילוך אותו קבוץ שקבצת במקום שאין היד שולט בו, ע"ד וקובץ על יד כדפרשית. וזהו כוונת המאמר תנא כנוסו וכנוס בניו שכנסו ממון לקיים המצות, מקום שאין היד שולט בו, הפך עשו ואלופיו שהיו כונסים במקום שהיד שולט בו, זכות זה הצילו מיד עשו, כי הגין עליהם זכות זה, ולגלוי מילתא דקבוציך מדבר על הקובץ ע"י למצות כמדובר, וכנוסו וכנוס בניו ר"ל מה שכנסו ממון שאין היד שולט בו הצילו מיד עשו, אמר ואת כלם ישא רוח יקח הבל זה עשו ואלופיו, כלו' ישא להם רוח, משום שיק׳ הכל שקובץ הון מהבל במקו׳ שהיד שולט, ועל כן ימעט, שישא להם רוח, אבל והחוסה בו, שמפזר מעותיו למצות וחוסה בו, כי לא מפני זה יחסר לחמו, ינחל ארץ החיים במקו' אשר גינז מעותיו • ואם ישאל השואל כמה בזבז יעקב ובניו מעותיו כגיורים שהיה מגייר, כאחז"ל בסדר זה, יעקב גייר גיורים, שנא' וישב יעקב בארץ מגורי אביו מגייורו אביו וכו׳ ולגיירם היה צריך הוצאות, כאברהם אע״ה שהיה מאכילם כדרז״ל וכו׳, והיה כונס ע"י בהוצאות אלו וכינוס זה של ממון שכינס ע"י למעלה מהיד וגם כנוס בניו זכות זה הצילו מיד עשו והוא דרך חריף ודו'ק :