מגלה צפונות/וירא
ילקוט "אמר אברהם, אם אני רואה שהשכינה ממתנת להם אני נודע שהם בני אדם קוגניסים (פירוש נכבדים), ואם רואה אני אותם שהם חולקים כבוד זה לזה אני יודע שהם בני אדם מהוגנים, כיון שראה שהשכינה ממתנת להם וחולקים כבוד זה לזה, ידע שהם קוגניסים" עכ"ל. וקשה דהיה לו לומר 'ידע שהם קוגניסים והגונים', כיון שראה בהם השני דברים, דשכינה ממתנת להם וגם שהיו חולקים כבוד זה לזה • ונראה שיהיה פירושו כך, אם רואה אני ששכינה ממתנת להם, אני יודע שהם בני אדם נכבדים, ואם רואה אני שחולקים כבוד זה לזה, כלומר שחולקים כבוד זה לזה ואין שכינה ממתנת להם, יודע אני שהם הגונים בלבד, כיון שראה שהם חולקים כבוד, כיון שראה בהם השני דברים ששכינה ממתנת להם ושחולקים כבוד זה לזה ידע שהם נכבדים. נקט הגדולה שהוא חלוקת הקוגניסים הנזכר גבי שכינה ממתנת להם, ואין צריך לומר שידע שהיו מהוגנים, ולכך לא הזכיר מהוגנים כי ממילא נפקא.