לדלג לתוכן

מגיד משנה/הלכות שכירות/פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שומר שמסר לשומר אחר והוסיף בשמירתו וכו'. במשנה בהמפקיד (דף ל"ה) כרבי יוסי וכן נפסקה הלכה בגמרא (דף ל"ו). ויש מי שהיה סובר לומר שאם מתה בפני המשכיר שאין השוכר צריך לישבע שמה שמשלם השואל הוא של שוכר ואינו אלא שואל כשומר דבעלים הוא לגמרי ובכל גווני תשלומין לבעלים וכן עיקר: היה בידו פקדון ושלחו ביד אחר וכו'. מפורש סוף פרק קמא דגיטין (דף י"ד) ברייתא ומה שכתב הואיל והשומר הראשון חייב באחריותו וכו'. כבר נזכר טעם זה בגמרא ונפקא מינה שאם היו הבעלים רגילין להפקיד אצל האחר שמסר לו זה שאין הנפקד הראשון יכול לחזור בו שהרי כבר נפטר מאחריותו כמו שנתבאר למעלה בדין שומר שמסר לשומר וכן כתבו ז"ל: