מגיד משנה/הלכות שופר וסוכה ולולב/פרק ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הלכה א[עריכה]

שיעור הסוכה גבהה אין פחות וכו':    ראש פ"ק: סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ור' יהודה מכשיר, ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה שלש דפנות פסולה וכו', ואין הלכה כר"י. ושיעור מחלוקת בגמ' (ג.) וקיי"ל כמ"ד אינה צריכה שתהא מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושלחנו והם שבעה טפחים על שבעה טפחים, כמו שמפורש בירושלמי (פ"ב ה"ח) ומבואר הוא בגמרא (טז:) דמשך סוכה שבעה ומוסכם הוא.

הייתה פחותה מעשרה טפחים וכו':    במשנה הנזכרת ומבואר בהלכות דקי"ל כאוקימתא דרבא דכל גוונא שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ופירוש שיהא בחלל הסוכה מלבד עובי הסכך יותר מעשרים אמה, דהלכתא כרבא דאמר פ"ק דעירובין (ג:) חלל סוכה תנן ויתבאר בדברי רבינו בפרק זה (הי"ג).


הלכה י[עריכה]

סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי או על גבי באר וכו':    שם (ז:) אמר רבא: סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי - כשר, ואמר רבא: סיכך על גבי פסי ביראות כשר. ומבואר בסוגיא דדוקא לשבת שבתוך החג אבל לא לשאר הימים וכן סברת הרבה מן הגאונים ז"ל ועיקר. ועניין הלחי ופסי ביראות מבוארים פרק י"ז מהלכות שבת (ה"ב וכ"ז).