לדלג לתוכן

מגיד משנה/הלכות חמץ ומצה/פרק א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הלכה א

[עריכה]

כל האוכל כזית חמץ בפסח וכו':    - משנה פ"ק דכריתות שמזכיר האוכל חמץ בפסח בכלל המחוייבין כרת שיש על שגגתן חטאת.

ומה שכתב רבינו ואחד ממחה ושותה -- ברייתא בחולין פרק העור והרטוב (קכ.) ומימרא שם: "ונכרתה הנפש האוכלת" - לרבות השותה, ונזכר פרק כל שעה (פסחים לה.) :


הלכה ב

[עריכה]

חמץ בפסח אסור בהנאה וכו':    פרק כל שעה (כא:) אמר חזקיה: מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה? שנאמר: לא יאכל חמץ - לא יהא בו היתר אכילה :

המניח חמץ ברשותו וכו':    זה מבואר בברייתא בפ"ק (ה:) שאור שאור לגזירה שווה, ובין בבתים ובין בגבולין עובר משום בלא יראה ובל ימצא. וזהו שאור וזהו חמץ - כמבואר פרק קמא דיום טוב.