מגיד מישרים ויגש

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרשת ויגש מהדורא קמא:

ועתה אל תעצבו וכו' כלומר דהוו להו לאתעצבא בגין דזבנו יתיה למצרים, דכיון דאיהו רמיז ליסוד, והם הכניסו הברית במקום הטומאה, והוו כבאים על הגויה וקאמר להון דאל תעצבו וכו' משום דלמחיה שלחני אלהים כלומר דקב"ה עבד הכי כי היכי דיהא לון תוקפא וקיומא בגו גלותא דעל ידיה דיוסף דאיהו דרגא דקדושה בגו ההוא סטרא אית ליה תוקפא לאתקפא על ההוא סטרא, דוגמא לדבר מה שארז"ל כל מלחמה שאין בה מזרע עשו וכו':

והיינו טעמא דאיצטריך דוד ומלכא משיחא דיתו מרות המואביה. משום דע"י כך אית להו תוקפא לאתקפא על ההוא סטרא, וזה שאמר לפניכם כלומר משום גלותא דייתו לקמיכון כי היכי דתהא להון מחיה וקיומא שלחני אלהים לפניכם, כי זה שנתיים הרעב וכו' כלומר דרגין דההוא סטרא תרין, ובתר הכי חמש דתקיפין מינהון, והיינו שנתים הרעב בקרב הארץ, כלומר דאינון שלטין בגו ארץ דאיהי כנסת ישראל ובתר הכי חמש שנים דאינון תקיפין טפי וזה שאמר להם יוסף ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר כלומי דאינון תקיפין טפי דלית בהו קציר וחריש וז"ס שהיו מטיבים ה' נרות ובתר הכי היו מטיבים שנים כדי לאכחשא חילא דההוא סטרא בדרגוי הוו מטיבין בסטר דדרגי דקדושא, כגוונא דדרגין דההוא סטרא והוה דם התמיד מפסיק בין הטבת חמש נרוה להטבת שתים לאכחושי חילא דההוא סטרא בשפירו דההוא דמא, ודא מימרי בסעדך רק כי הדבק בי ובתורתי ותבטל כל הרהורים מלבך וכו' ואתה שלום:

(ויאמר אלהים אל ישראל במראות הלילה כל הפרשה הזאת עד ויוסף ישית ידו על עיניך כתוב לקמן פרשת ויחי):

ליל מוצאי שבת אחר ההבדלה, הלא אמרתי לך פעמים ושלש תזכה לראות את אליהו בהקיץ עומד נגדך, האמנם צריך שתתענה השלש רצופים שבע פעמים, ואז יתגלה אליך במקום ההוא אשר ידעת ושם תשתעשע עמו, וגם מזה שבידך אל תירא ואל תחת:

פרשת ויגש מהדורא בתרא:

והא שדרתי לגלאה לך רזא בפ' קדישא הלא איכא למידק על מאי דאמור שהיו עצמותיו של יהודה מגולגלין וכו' ואמאי והא קיים את דברו שהציגו לפניו ואם תאמר שהיה לו להציגו לפניר בארץ כנען כדדייק אם לא אביאותיו אליך איכא להקשויי א"כ אמאי לא התיר לו יעקב ויהודה גופיה אמאי לא בעא מיניה שיתיר לו ותו מרע"ה אמאי לא התיר לו ואצטריך לצלויי עליה וא"ת דלא הוה אפשר להתיר לו משום דנדוי בשני עולמות לית ליה התרה אף אם יקיימו קשה היכי נידה יהודה עצמו בשני עולמות ויעקב היכי שבק ליה לקבליה נדוי כי האי דלית ליה התרה אפילו אם יקיימו:

וי"ל דיעקב ויהודה הוו סברי דכיון דהציגו לפניו חי וקיים סגי דאם לא אביאותיו לאו דוקא ומש"ה לא הוה צריך התרה ומש"ה לא התיר לו מרע"ה. ומ"מ כיון דמילת אביאותיו משמע שיביאנו אליו לארץ כנען הוה קצת חשש במלתא ומ"ה הוו עצמותיו מגולגלים ותפלת מרע"ה אהני ליה ולא אצטריך התרה וכדאמרן ולמ"ד דמנדה עצמו בשני עולמות לית ליה התרה צ"ל דטעה יהודה בהכי וסבר דאף מנדה עצמו בשני עולמות אם יקיים תנאו מותר ויעקב לא הוה ידע דהוה דמי לנדות עצמו בשני עולמות דאילו ידע היה מעכב על ידו. ומאחר דאין לו התרה לא התיר לו מרע"ה אלא התפלל עליו. ובכן כוין בתפלת ומעט בהנאות ולא תפסיק מחשבתך אפילו רגע ואתה שלום וגו':