לדלג לתוכן

מגיד מישרים במדבר

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרשת במדבר סיני אור ליום שבת כ"ז לאייר ה' עמך וכו' והא איכ' למיד' בפרשתא קדישא דא אמאי מעיקרא הות כהונה לראובן ולבתר הכי איתיהיבת לכל בוכרייא דישראל ובתר אתיהיבת לשבט לוי. ותו קשה אי ראובן חב בנוהי אמאי אפסולו. אבל רזא דמלתא דבעא קב"ה דכהנא יתחלש תוקפא דדינא ומשום הכי אצטריך לאתגלגלא ג' זמני עד דאתחלש תוקפ' דדינ' והכ' רזא דגילגולא דצדיקייא אצטריך לאתגלגל' לאחלש' תוקפ' דדינ' ובזמנ' תלתא' הא אתבס' דינ' דביה דברישא אתייחד ראובן דאיהו בוכרא דיעקב דאיהו רמיז בחכמ' דאיהו בכור לדין ובת' הכי אתהדרו בוכרי' דישראל דאיהו רמיז בחכמ' תתאה דאיהי כנסת ישראל ובכלל' דידה הוא בוכריא דישראל ומשו' דכנסת ישראל אית בה דינ' מסטרא דגבור' אתברירו כהניא דאינון מסטרא דחסד. ואוף דליואי אינון מסטר' דדינא הא אתבסם דינא דאתגלגל תלת זמני ובאתחברותא דכהן איש חסד. וכן רמיז האי מילתא בראובן דאיהו רמיז בחכמה עלאה לאחזי עלמא לאתנהגא על ידה וכדי לבסמא דינא אצטריך לאתגלגלא בשבט לוי כדאמרן הא הכא רזא יקירא ואזדהר למכתב יתיה ובכן ואתה שלום וכו':

ביום ה' כ"ז לאייר ה' עמך וכו' רק כי תדב' בי וכו' והא איכא למידק בפרשת' קדיש' מאי טעמא פקיד קב"ה לממני ית ישראל דהא מניינא גרים למותא ותו דאין הברכה מצויה בדבר המנוי והמדוד וכו' אבל רזא דמילתא דכד סליק ברעותי' דקב"ה למברי עלמא לא הוה אפשר לאשגחא ביה מגו רוממותיה ומ"ה אצטריך להאציל ספירן בשלהבת הקשורה בגחלת דספירן מלשון מספר וכיון דאית בהו מספר וחושבן אית בהו תפיסה לאנהגא עלמא ומשום הכי כד בעא קב"ה לאשראה שכינתיה בישראל מנא יתהון לאמשכא עליהון תוקפא וחילא עילאה לאנהגא ולדברא יתהון דאית מנין ומנין דדבר המנוי והמדוד הוי בסטרא אחרא ומשו' הכי לא שריא ביה ברכתא:

ואית מנין מסטרא דקדושה על פום ארחא דאמרן והא סמאל ונחש ויצה"ר רדפין אבתרך ואליך תשוקתם ואתה תמשול בהם ובכן ואתה שלום וכו':

אור ליום שבת כ"ט לאייר ה' עמך וכו' רק כי תדבק בי וכו' והא איכא למידק בענין פדיון בוכריא בליואי מאי טעמא אצטריכו לאיתפרקא הא אי חבו בוכריא בעגלא ואיפסילו מעבודה ובחר קודשא בריך הוא בליואי אמאי אצטריכו לאתפרקא ותו דהא אמור רבנן דלא חבו ישראל בעגלא אלא ערב רב:

ותו דהא פורקנא דההוא בוכריא היכי תיקון לפורקנא דבוכריא דדריא דעתידין למיתי לעלמא דכיון דפורקנא דהנהו הוה לליואי ותו דמעיקרא אמאי בחר בוכרייא למיפלח קמיה:

ותו דכיון דבוכרייא אתבחירו לפולחנא כד אתרעי דאתפרקו הכי נמי הוה חזי דיתפרקון כהניא ולא בליואי. ותו מאי שנא דבההוא זימנא אתפרקו בוכרייא בליואי ובתר הכי פורקנא דבוכריא לכהניא. אבל רזא דמילתא דמעיקרא בחר קודש' בריך הוא בבוכריי' לפולחנ' משום דאינון מסטרא דחכמה דהיא רחמים גדולים וכד אתא חובא דעגלא ותקף מסאבותא בעלמא ולא אתחזיא עלמא דישתמש ברחמים גדולים ואתבחור כהניא וליואי ומשום דליואי אתו מסטרא דדינא אצטריכו דליתו בפורקנא דבוכרייא כי היכי דלשתכח דאתו מכח רחמים גדולי' ובהכי יתבסם דינא. והרע"ג דעדיפי אינון רמז דמאתיים רמיזי לכוללות עשר ספירות דכל אחד כלולה מעשר הא מאה וכל חד כלולה מרחמי ודינא הא אינון מאתים ושבעי' רמיזי לז' ספירות הבנין דכל חד כלילא מעשר והשלשה לתלת עלאי ובעא קב"ה דיפרקון גרמייהו בחמש שקלי כסף ויתנון יתהון לליואי משום דכסף איהו רחמי וכיון דיתנון ההוא פורקנא לליואי הא ממשכי עלייהו רחמי וחסדא כי היכי דיתבסם דינא וכיון דליואי דההוא דרא אתמשכו מכח בוכרייא דאתו מכח חכמה דאיהי רחמים גדולים ואתבסם דינא דידהו מתמן ואילך הוי דינא בליואי אתבסם לכל דרייא דאתו ולא אצטריך תו למעבד תקונא. וכהניא לא אצטריכו לאתפרקא בבוכרייא דהא כיון דאינון מסטרא דחסד לא צריכי תקונא ופרקונא דבוכרייא דדרייא דעתידין למיתי הוי לכהניא משום דאינון מסטרייהו דבוכרייא מסטרא דרחמים גדולים וכהניא מסטר' דחסד והא סמאל ונחש רדפין אבתרך ואליך תשוקתם ואתה תמשול בהם ותאבדם ותכריתם ותוקידינון בקש דקריאת שמע ובהרהורא ומחשבה דילך תדיר בתורתי ויראתי ואתה שלום וכו':