מגיד דבריו ליעקב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
ז

והנה איל אחד איתא בזוהר היא האיל שנברא בין השמשות ובן שנה היה פירש בין השמשות דבר הממוצע בין יום ובין לילה דבכל דבר יש ד׳ יסודות אש ומים רוח עפר והם דברים נגדיים מים מכבה אש רק צריך להיות עוד דבר א׳ המחברם והוא מדת אי״ן כי כאשד מגיע יסוד המים לבטל את יסוד האש הוא נתבטל ממציאות שהגיע למדת אי״ן ובאהבה ויראה ג״כ כך כי בדבר גשמיות שהוא אוהב דבר אז אינו ירא ממנו בשעת מעשה וכשהוא ירא ממנו אינו אוהב אותו אמנם בהש״י יש אהבה וידאה באחת כי הוא המחבדס וכח הפועל בנפעל והאי״ן נקרא חכמה ע״ד החכמה מאי״ן תמצא. וחכמה ראשית ראשית חכמה יראת ה׳ וכשנקרא ראשית אזי יש לו מספר דאחד משמעותה אחדות אבל ראשון הוא התחלת המספר מסתמא יש מדריגה שהיא למעלה מן החכמה ויום נקרא בהירות שאדם דואה את בהירותו ית׳ ולילה נקרא חשכת שאינו דואה ח״ו בחירתו והמחברם הוא אי״ן. וזהו בין השמשות דבר המחבר בין יום ובין לילה חהו ד.יתה ענין העקדה שהעלה את יצחק לכלול אותו במדת אהבה והאלקים נסה את אברהם הגבורה עלה מכח האהבה ובוודאי הוצרך להעלותה במדת אי״ן ובן שנה הי׳ פי׳ שנה לשת שינוי ד״ל עי״ז יובל להשתנות.