מגד ירחים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מגד ירחים - הרב אברהם יצחק הכהן קוק[עריכה]

שנת תרע"א[עריכה]

תשרי[עריכה]

תשובה ומעשים טובים
שוברים, סותרים דברי המחיבים
רוחצים למשעי, מעונות מלוכלכים
יחודו על חטאתם, מעשי העבר נשכחים.

חשוון[עריכה]

חורב,שם בארצות עבר
ששון חיי הטבע שבת כבר
ובארצנו על מטר וטל
נתפלל ברגש ונשאל.

כסלו[עריכה]

כבלי אויב נתקו, עליו גברו
סבלו הסירו, עולו שברו
לחמו כהני אל כאריות
ובמקד ד' העלו נרות.

טבת[עריכה]

טעמו זקנים המעתיקים המרגליות
בתרגום היוני נשמרו לגלות
תורת אל גנזו, הראו אך הארונות.

שבט[עריכה]

שמחו עצי היער, תריעה הבריאה
בהתקדש חג ראש השנה לאילנות
טבע הרענן הושב לתחיה.

אדר[עריכה]

אות ומופת לנו ימי הפורים
דברי המגילה לעד שמורים
רחמי ד' יסוככנו ככנפי נשרים.

ניסן[עריכה]

נפלאות הראה לעמו
ידו מחצה אויב, ידעו זממו
סוסי אבירים הוריד הימה
נצבו מים, אלה עברו, אלה נטבעו שמה.

שנת תרע"ב[עריכה]

שבט[עריכה]

מטעי עצי פרי על אדמת קודש
יפריחו תקות דור דורים.

שנת תרע"ד[עריכה]

שבט[עריכה]

חשק נטיעת אילנות
נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים
המובלט בתקפו
בעץ החרוב

אדר א'[עריכה]

המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן נון,
לא יוכלו להישאר עבדי אחשורוש.

אדר ב'[עריכה]

לא רק איש בכוסו יוכר,כי אם הגוי כולו.