מגד ירחים

מגד ירחים - הרב אברהם יצחק הכהן קוק

תשובה ומעשים טובים
שוברים, סותרים דברי המחיבים
רוחצים למשעי, מעונות מלוכלכים
יחודו על חטאתם, מעשי העבר נשכחים.

חורב,שם בארצות עבר
ששון חיי הטבע שבת כבר
ובארצנו על מטר וטל
נתפלל ברגש ונשאל.

כבלי אויב נתקו, עליו גברו
סבלו הסירו, עולו שברו
לחמו כהני אל כאריות
ובמקדש ד' העלו נרות.

טעמו זקנים המעתיקים המרגליות
בתרגום היוני נשמרו לגלות
תורת אל גנזו, הראו אך הארונות.

שמחו עצי היער, תריעה הבריאה
בהתקדש חג ראש השנה לאילנות
טבע הרענן הושב לתחיה.

אות ומופת לנו ימי הפורים
דברי המגילה לעד שמורים
רחמי ד' יסוככנו ככנפי נשרים.

נפלאות הראה לעמו
ידו מחצה אויב, ידעו זממו
סוסי אבירים הוריד הימה
נצבו מים, אלה עברו, אלה נטבעו שמה.

אספה גילה, בימי ספירת העומר חדלה
יכאב מאד מקרה תלמידי ר״ע רדתם שאולה
יעבור העצבון בח״י בו הלולא דר' שמעון
ראשון לחכמי הרזים, עמוד האש והענן.

ספר הספרים נתן בקולות וברקים
ישורון עלה לממלכת כהנים, לגבהי שחקים
וברית עולם לא ימוש
נכרת בישראל, להיות בתורתו חמוש.

תמונות פסל במקדש הוקם
מחנה אויב, על העיר השתרע
ובעברת זדונו, בחמת נקם
זבח התמיד בטל, השחית הרע.

אבל לאומי יתעטף כל נפש יהודי בעצב
בכי ומספד ארוך אלפים שנה, בלי קצב.

אחרון לחדשים קצה השנה
לבב יהודי, יזדעזע מרדותיו יתפנה
ובנפשו קול אלהים קורא, שאגה טהורה
לשוב! לעשות צדקה גם עם שערי-תורה.

מטעי עצי פרי על אדמת קודש
יפריחו תקות דור דורים.

חשק נטיעת אילנות
נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים
המובלט בתקפו
בעץ החרוב

המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן נון,
לא יוכלו להישאר עבדי אחשורוש.

לא רק איש בכוסו יוכר,כי אם הגוי כולו.

"גילת עם בשביבי אור ישועה תקומם אשר הרסה בכיה של חינם"