מבחר הפנינים/שער המהירות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א. אמר החכם, מי שרוכב במהירות אינו בטוח מן המכשול.

ב. ואמר החכם, המתון שאחריתו השגה טובה, טוב מן המהירות שאחריתו חיסרון.

ג. ואמר, שפת אמת פרי הצניעות, והחריצות פרי התאווה, והמתון מגדל עוז, והמהירות מביאה אל החרטה.

ד. ושאלו לאדם גדול, במה הגעת אל כל הכבוד הזה ואתה מן הכושיים? ואמר, בדבר אמת, והנאמנות, והמנע מן העיקש, ושלא שאלתי על מה שאינו צריך לי.

ה. ואמר החכם, ראש כל מוסר השתיקה, וראש השכל השפלות, ומי שהרבה בדבר נודע בו.

ו. אל תתן נפשך לקבץ הון ותשפל עליו, כי יש הון שמור לרעה לבעליו, שמח בחלקך, ויצא כאור צדקך, ותגל במפת תדע כמה ותערב שנתך, הודה חוק טרפך, מאין זעת אפך.

ז. וישא משלו ויאמר, יש אומר שוטט לקבץ הון, אשר הוא יום תאווה ללב ולעינים, לא האמינו כי מעט דים, והעידו עלי חוק יוצרם אפים, כי טוב מלוא כף נחת, מבעמל גם רעות רוח מלא, ברך את ה' המקרה שפשך, ואל תיגע להעשיר להכאיב בשרך, זו הדאיבה נפשך, כי קל המחסיר והמוסיף, והעצב לא יועיל ולא יוסיף, ככתוב ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה, ואומר אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו.

ח. וישא משלו ויאמר, שוטט לך, או שב, או קום, או נום, האין אשר יחטא בחשבוניו. בית אשר קל לא יהיה בונה, אותו הלוא שוא עמלו בוניו, פתו הלוא תנעם, בריך, ומאין לבבך ומאין עצב, ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף לבד קלון ברוב העצב, אשר ישמח במתנת קל מאושר, ולב החן מאוד נבהל מרוגע, והמוסיף אשר מוסיף באצך, ממעט הוא, נפשך אל תגע, הבט אשר תחתיך, אשר נתן אלוקים בממשלתך, הכבד מוסף ועמך דייך שלא תדע כמה ימי שני חייך, למה תצבור ותאסוף? והמוות יאספוך אסוף, וישאר כל אשר ידעת, לאיש אשר לא ידעת, יאכלהו מתנקם עליך אחריך, יקללך ואתה ישן בקברך, טוב מעט בלי ידיעה, מהרבה ויראת פגיעה.

ט. וישא משלו ויאמר, משוטט את מתגבר בחיל, וסופו תאניה ואניה, ויש נפש בחוק טרפה שמחה, ואחרת ברוב עושר עניה, דע כי לא ברא האלוקים ברואיו להרעיבם, כי אם להשביעם ולהטיבם, כי אל כל יצור להחיותו, נותן להם בעתו, ומטריף לכל חוסיו, ורחמיו על כל מעשיו.

אודה קל כי הרחיב לבי, ואגילה במעט חלקי

תמיד אוחיל רוב חסדו, נא משגבי צור חלקי

ראש ועושר אל תתן לי, הטריפני לחם חוקי