מבחר הפנינים/שער הכסילות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א. אמר החכם, חמישה דברים בכסיל ואינם נמצאים בזולתו, כועס בחינם, ונותן למי שאינו ראוי, ומייגע גופו לריק, ואינו מכיר האוהב מן השונא, ומגלה סוד. עוד שני דברים, משיב דבר בטרם ישמע, ומרבה להביט.

ב. ואמר, אוהב האדם שכלו, ושונאו כסילותו.

ג. אמר, התחבר לאיש שכל כיושב בבית הרוכל, לא יטעם במרקחו, ויתענג בטוב ריחו, והיושב עם פתאים, כעס בגדיו צואים, מריח לבושו, לאפו יעלה באושו.

ד. ואמר, דין הכסיל ומעלתו, משחק בלא עתו, ומחליף מקום שבתו, מביט בעת לכתו, ימין ושמאל באוולתו, ויבכה בלי דבר, ולנערים יתחבר, למשאלתך לא יפנה, טרם ישמע יענה, אם במושבו תשב, כמוהו תחשב. ועל זה אמר המשורר, חנית שידו נודד נוכח אויל יתאמר.

ה. וישא משלו ויאמר, ראה מפעל חסר לבב, ואל תתחבר אתו, שחוק ירבה, ושגעון כמנהגו, ועת לכתו, ויחליף את מקומותיו, ומאמרו בלא עתו, והמוכיח אויל ימאס, ואינו סר למשמעתו, ואם משל בפיו יעלה, יהגה בו ואין בלתו, הכלב שב על קיאו, כסיל שונה באיוולתו, נוס מפני לצים משוגעים, ריך תקראם רעים, והם רעים, בדד שבה כי טוב, בדוב שכול פגוש לך, מפוחזים טועים, חברת מהוללים כצרעה, היושבים עמם מנוגעים, למהולל אל תתחבר, פן יאבד שכלך עמו אבוד, כבוד הדר וכליל נזר, איכה תזבוד אליו זבוד, כי כמטר בימי קציר, כן לא נאה לכסיל כבוד.