מבחר הפנינים/שער ביקור האוהבים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א. אמר החכם, מי שמניח בקור אוהבו, חומס נפשו.

ב. אמר, מי שמבקר מי שיכבד עליו, יפגע בוז הקלון.

ג. ואמר, בקר לעיתים רחוקים, ותוסיף אהבה.

ד. ואמר, אם תרצה שישנאוך בקר תמיד, ושיוסיפו בך אהבה בקר לעיתים רחוקות.

ה. ואמר, טרח מיל לבקר החולה, וטרח שנים להכנסת שלום בין אדם לחבירו, וטרח שלושה לכבוד הבורא.

ו. ואמר, השמר מהרבות הביקור כי הוא סיבת ההרחקה, כי הגשם יקוצו בהתמדתו ויתפללו עליו כאשר יעצר.

ז. ואמר, פעמים קלים נבזים ונקלים, וארך ישיבה לבושת נתיבה, חמורה וקלה, מאוסה וגעולה, מאוחרת ובושה, כסופה דרושה.

ח. ואמר, השמר מהרבות בקר, את רגלך תיקר, וראה כי הגשם יקוצו בהתמדתו, ויתפללו על עצירתו, ועל זה אמר המשורר, אשר חנית רנניו, מעורר בקול שירים וזמר.

ט. וישא משלו ויאמר, בתי אהובך ואחיך יובא, בכל עת רגלך הוקר, כי הנפשות גועלות מטר הרבה, ובעת העצרו יקר, מנע רגלך מבוא בכל עת, בבית האח ובית הבן והבת, ומדוע תהיה הולך לא מועד יהי, ולא חודש ושבת.