מאמר יקוו המים/ה

ראיתי להקדים קודם שאתחיל בפי' אחד מן הפסוקים י"ג הנזכרים, להודיע כי מלת שמים שם משתתף הוא, שם כולל כל הגלגלים ר"ל הגלגלים שבהם שבעה כוכבי לכת, והגלגל השמיני אשר בו הכוכבים הקיימים, והגלגל התשיעי אשר אין כוכב בו. אם יש לו מציאות כמוסכם עליו מרוב חכמי התכונה ונמשך אחריהם הרב מורה צדק. ונראה שעל הדרך ההיא פירש המרכבה. ואמרו אם יש לו מציאות, הוא מפני שראיתי החכם בן רשד אמר "שאין מציאות כל גלגל כ"א לכוכב או לכוכבים שבו". וכן הוא ר"ל מלת שמים, שם לרקיע שנתייחסה בריאתו ליום שני, "ויקרא אלהים לרקיע שמים" הוא השמים שעליהם המים העליונים, וכן מלאכים ומלאך נאמר על עניינים רבים שם משותף כמו שהתבאר מדברי הרב מורה צדק בפ' ו' מן החלק השני, עיקר הנחתו הוא לשליח מבני אדם "וישלח יעקב מלאכים", והושאל לשכלים הנפרדים, או אמור, לדעות נפרדות. כלשון הרב מורה צדק בס' המדע.

והוא אומרו "ברכו ה' כל מלאכיו הללוהו כל מלאכיו" וזה מה שאין ספק בו שהוא רוצה בהם הדעות הנפרדות לא מין אחר מן המשותפים בשם מלאכים ונראה שהושאל להם זה השם עד ששב כמשותף עם הראשון כדי לפרסם בו שהם שלוחי השם ית' בכל אשר יעשו עד שלא יקראו על הרוב שם אחר בלשון.

וכן נקראו בו היסודות או המורכב מהם וזה נתלה בפ' פסוק עושה מלאכיו רוחות וגו' שאם נבין מלת רוחות ומלת אש על הרוח היסודי ועל אש היסודי כמו שנראה מדברי הרב בפרק הנזכר, יהיה שם ליסודות כי בהיותם שם הרוח יהיה שם ליסודות.

ואם הרוחות ההם אמרה דוד על הרעם כמו שזכרנו למעלה יהיה למורכב מן היסודות לא ליסודות האלהיים ואם לא נאמר אחר שהוא שם למורכב מן היסודות כ"ש שיהיה שם להם, ואמנם הקרוב לומר שרוחות הרעם ושאר הרוחות וכ"ש הסוערות לבד נקראו מלאכים למרוצתם בתנועתם והיותם מודיעים שעתיד לבוא אחריהם מן המטר שעל הרוב מרוה את הארץ ומצמיח מציר לבהמה ועשב לעבודת וגומר ופעמים יבא לנקמה כידוע מן הרעם ומן הזועות והמטר לעיתים, וכאמרו "אם לשבט אם לארצו". ואולם הרוח היסודי הוא האויר אין בו דבר מזה אין לו תנועה בטבעו ולא דבר מעניין שליחות הוא שם – ר"ל מלת מלאך לכחות טבעיות והנפשיות כמו שהתבאר כל זה מדברי הרב ז"ל בפרק הנזכר הוא פרק ו' מן החלק השני ומשרתים ג"כ שם משתתף יקראו הגלגלים וכוכביהם משרתי השם באמרו: "ברכו ה' כל צבאיו משרתיו עושה רצונו" וכן הברקים שהם מורכבים מן היסודות באמרו "משרתיו אש לוהט" לפי פירושנו וליסודות לפי' הרב מורה צדק כל אלו נקראו מלאכים בערך אל השי"ת כלומר שהם שלוחיו, ואמנם אם נבין כנוי ו"ו מלאכיו ומשרתיו באמרו "עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט" שבים אל הרכוב כמו שאנו עתידין לפרש בו בפרשנו המזמור ההוא כאשר יעדנו. יצאו אלו מזה המין אך יהיה מושאל לדברים שהם כשלוחים לזולת השם ולזולת בן אדם. כי לכל דבר שנעשה כשליח לזולתו יקראו שלוחו ומלאכו יהיה השולח מי שיהיה דומה שיהיה, וכן מלת עולם שם משותף הוא שם לכל המציאות עליון ותחתון, גוף ואינו גוף, והוא שם לעולם השפל לבד, ר"ל לכל מה שתחת גלגל הירח כלומר היסודות הארבע והמורכב מהם.

והוא שם לנמצאות שנזכרה בריאתם בששת ימי בראשית ר"ל האור הנברא ביום ראשון והרקיע ביום שני והיבשה והצמחים הנבראים ביום שלישי והחלות המאורות ביום רביעי ובריאת יום חמישי ויום ששי אלו לבד נקראים עולם ועליהם אמרו חכמים: "עשרה דברים נבראו קודם שנברא העולם", ר"ל שאותם שהזכרתי לבד קראו עולם, וכמו שזכרתי למעלה והוא שם לזמן כל המציאות ושם לזמן נמצא אחד מן הנמצאות, וכן צריך להזכיר מה שזכרו חכמים תמיד במדרשיהם אע"פ שכבר זכרנוהו והוא אמרם: "אין הקב"ה עושה דבר רק באמצעיות פמלייתו" או אחד מפמלייתו וזה מבואר מן הפסוקים שנרמז מהם לחכמים ז"ל. זה העניין "והוא נעשה אדם. את אשר כבר עשהו". "הבה נרדה" וחביריהם רבו מאוד ואשר אמרוהו אמת התבארה אמתתו במופתים זה אמרם: "אין הקב"ה עושה דבר עד שנמלך בפמליא של מעלה". וכונתם במילת דבר דבר מן השפלים הנמצאים ההווים הנפסדים שתחת גלגל הירח הם הנקראים מעשה השם ביחוד כמו שזכרנו וכן התבאר זה בכתוב בפי' במקומות רבים והוא שמבאר הכתוב שילוח השי"ת מלאך או מלאכים לעשות מעשה מן המעשים כמו שנמצא בהפיכת סדום.

וכן מה שזוכר בכתוב במעשה מן המעשים מלת אלהים לבדה או מחוברת אל השם הנכבד כשיזכור בו שם העצם לבדו רוצה זה העניין נסמך על מה שהשרש והתבאר שאין הקב"ה עושה דבר רק ע"ד אמצעים בינו ובין הדבר ההיא וכבר העיר ז"ז החכם בן עזרא בסדר בראשית בפי' על תורה באמרו שם שלא נזכר בו' ימי בראשית ולא בספר קהלת רק מלת אלהים לא שם יו"ד ה"א ו"ו ה"א הוא שם המפורש. והחכמים הקדימו לרמז ע"ז באמרם "נקרא שם מלא על עולם מלא".

וכן צריך להזכיר מה שאמרו החכמים ז"ל תמיד "דברה תורה כלשון בני אדם" וזה ימצא על שני פנים, האחד הוא דברה תורה בלשון הבאי וגוזמא, כבני אדם. ועניין הגוזמא הוא שיהיה בעניין הנמצאות בן אדם וזולתו, דבר אחד ויוחס אליו מן הדבר ההוא יותר מן הנמצא ממנו בו כאמרו "ערים גדולות ובצורות בשמים ומגדל וראשו בשמים" לפי המובן מפשוטו אשר כגובה ארזים גובהו וכיוצא בו רבים וזה המין קצתו ירגישו אף ההמון בגוזמתו וקצתו לא ירגישו בה אך יחשבו גוזמא ההיא דבר נמצא באמת. ואע"פ שהוא דבר נמנע אצל החכמים והפנים האחדים – שיוחס אל דבר אחד עניין שאינו נמצא בו מן המין ההוא כלל, לא מעט ולא רב. אך הוא המשל לדבר דומה לעניין ההוא להמון, או אפשר שכיון בו שיאמינו ההמון המצא העניין ההוא לאשר יוחס אליו כיחס חרון אף או כעס או התנחמות אל הש"י וכיוצא בהם דברי רבים, וכן יחס העופפות וכלי העופפות והכפים והפנים והרגלים אל המלאכים ר"ל אל השכלים הנפרדים.

וכבר זכר הרב מורה צדק באלו הדברים מה שיש בו די לכל מבין דבריו ונתן טעם לכל דבר מבין מזה המין על מה נעשה ועל מה נמצא ומה היתה הכוונה בו. ומזה המין: "ואשא אתכם על כנפי נשרים" וכיוצא בו רבים.