מאמרי תנאים - תשעה באב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסכת תענית פרק א[עריכה]

  • אוכלין ושותין מבעוד יום, ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה, ונועלים את המרחצאות. (משנה מסכת תענית פרק א)
    • כל שאמרו "אוכלין ושותין מבעוד יום אסורין במלאכה ברחיצה ובסיכה בנעילת הסנדל בתשמיש המטה" - היום אסור במלאכה והלילה מותר. מנין שהיום הולך אחר הלילה? - שנאמר (אסתר ד) "לך כנוס את כל היהודים וגו' ". (תוספתא תענית א,ה)
  • הגיע שבעה עשר במרחשוון, ולא ירדו גשמים--התחילו היחידים מתענים.
    אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.
    הגיע ראש חודש כסליו, ולא ירדו גשמים--בית דין גוזרין שלוש תענייות על הציבור.
    אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה וברחיצה בסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה. (משנה מסכת תענית פרק א)
    • כל אלו שאמרו "אוכלין ושותין משחשיכה מותרין במלאכה ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל בתשמיש המטה" - אוכלין ושותין עד [שיאיר המזרח] דברי רבי. ר"א בר"ש אומר: עד קרות הגבר [ישן ועמד אסור מיד. (תוספתא תענית א,ה)
  • עברו אלו, ולא נענו - בית דין גוזרין שלוש תענייות אחרות על הציבור. אוכלין ושותין מבעוד יום, ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה, ונועלים את המרחצאות.(משנה מסכת תענית פרק א)
    • כל אלו שאמרו אסורין בנעילת הסנדל - יצא מן הכרך נועל; הגיע לכרך חולץ. וכן אתה אומר במנודה ובאבל]. (תוספתא תענית א,ה)

ירושלמי תענית א ו[עריכה]

ברחיצה: זעירה בר חמא יוסֵה בריה דרבי יהושע בן לוי בשם רבי יהושע בן לוי: בתענית ציבור מרחיץ ידיו ופניו ורגליו כדרכו
בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעבירין על פניו
ביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר את המפה על פניו.

    • תני אין בין תשעה באב לתענית ציבור אלא איסור מלאכה במקום שנהגו.

היה הולך אצל רבו או אצל בתו ועבר בים או בנהר אינו חושש ניטנפו רגליו מטבילן במים ואינו חושש.

    • תני אבל ומנודה היו מהלכין בדרך מותרין בנעילת סנדל לכשיבואו לעיר יחלוצו וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור:

בסיכה: כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג מותר ביום הכיפורים בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג אסור בתשעה באב ובתענית ציבור סיכה שהיא של תענוג אסור שאינה של תענוג מותר.

תשעה באב שהל להיות ערב שבת[עריכה]

  • תשעה באב - מאחרין ולא מקדימין. (תוספתא מגילה פרק א)
  • תשעה באב שהל להיות ערב שבת - אוכל אדם אפילו כביצה ושותה כביצה כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה - דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: מתענה ומשלים.
    אמר לו רבי יוסי: אי אתה מודה בתשעה באב שחל להיות באחד בשבת שאוכל ושותה מבעוד יום, שלא יכנס לה כשהוא מעונה ושלא יצא ממנה כשהוא מעונה?
    אמר לו: לא! אם אמרת בזה שאוכל ושותה כל היום, תאמר בזה שאוכל ושותה משחשֵיכה: (תוספתא מסכת תענית, פרק ב', 20 )
  • תשעה באב שחל להיות בשבת - אוכל אדם כל צרכו ושותה כל צורכו
    ועולה על שולחנו כסעודת שלמה בשעתה
    ואינו מונע מעצמו כלום. (תוספתא מסכת תענית, פרק ד', 13 )
    • תניא: ט' באב שחל להיות בשבת [וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת] אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו.
      חל להיות תשעה באב בערב שבת מביאין לו כביצה ואוכל, כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה. (בבלי, ערובין מא א)

קטעים מתוספתא מסכת תענית בנושא צום תשעה באב[עריכה]

  • מתוך פרק ד'

5 מה ראו זמן עצי כהנים והעם לקרות למנות כשעלו מן הגולה ולא מצאו בלשכה עמדו אילו ונדבו עצים משל עצמן ומסרום לציבור וכך היתנו עמהם נביאים שאפילו לשכה מליאה עצים ואפילו עצים משל ציבור יהו אילו מתנרבין עצים בזמן הזה כל שעה שירצו שנאמר: "והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהי לעתים מזומנים שנה בשנה" :

6 " כי עזרא הכין לבבו לדרוש בתורת י״י לעשות ללמד בישראל חוק ומשפט"

אותן הימים אסורין בהספד ובתענית, בין משחרב הבית בין עד שלא חרב הבית. רבי יוסי אומר: משחרב הבית מותרין, מפני שאבל הוא להן. אמר רבי אלעזר ברבי צדוק: אני הייתי מבני סנאה בן בנימין; חל תשעה באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר השבת והיינו מתענין ולא משלימין:

9 רבי יוסי אומר: מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב; שכשחרב הבית בראשונה מוצאי שבת היה ומוצאי שביעית היתה ומשמרתו של יהויריב תשעה באב היה וכן בשנייה. היו הלוים עומדין על דוכנן ואומר "וישב עליהם את אונם" וגו׳ למחר כשיבנה הבית מהו אומר "ברוך י״י אלהים אלהי ישראל עושה נפלאות לבדו" :

    • רבי יוסי אומר: מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב אמרו כשחרב הבית בראשונה אותו היום תשעה באב היה ומוצאי שבת היה ומוצאי שביעית היתה ומשמרתו של יהויריב היתה והיו כהנים ולוים עומדים על דוכנן ואומרים שירה ומה שירה אמרו (תהלים צד, כג) וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם ולא הספיקו לומר יצמיתם ה' אלהינו עד שבאו אויבים וכבשום וכן בשניה (בבלי ערכין יא ב)

10 בתשעה לחודש הובקע העיר בראשונה, ובשנייה בשבעה עשר. אם נאמר "בשבעה לחודש" למה נאמר "בעשור לחדש" ואם נאמר "בעשור לחודש" למה נאמר "בשבעה לחודש"? - אלא: בשבעה בחודש כיבשו את ההיכל והיו מקרקרין שביעי שמיני תשיעי עד שפנה היום, וכן הוא אומר: "אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב". לעיתותי ערב הציתו בו את האור והיה נשרף עם שקיעת החמה בעשור לחודש:

11 כל שהוא מסעודת תשעה באב אסור לאכול בשר ולשתות יין, לאכול שני תבשילין, לרחוץ ולסוך וכל שאינו מסעודת תשעה באב מותר לאכול בשר ולשתות יין ולאכול שני תבשילין לרחוץ ולסוך רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר, משום אביו: כל שעה שמותר לאכול- מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו:

12 אין שאילת שלום לחבֵירים בתשעה באב ולהדיוטות בשפה רפה:

13 תשעה באב שחל להיות בשבת - אוכל אדם כל צרכו ושותה כל צורכו ועולה על שולחנו כסעודת שלמה בשעתה ואינו מונע מעצמו כלום. מתקנין מתשעה באב למוצאי שבת עבר תשעה באב מותר בכולן:

14 אותן הימים עתידין להיות ימים טובים לישראל, שנאמר "כה אמר י' צום הרביעי צום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".

וכל המתאבלין לעולם הזה- שמחים עמה לעולם הבא שנאמר: "שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה" :