מאמרי הראיה/תקופת השנה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הננו חשים את החליפות של הזמנים על ידי הסימנים אשר נסתמנו בהם חלקי הזמן על פי הטבע ועל פי התורה. כשאנו עוברים מפרק לפרק בפרקי הזמן כמו משנה לשנה, אנו חשים בקרבנו תופעה של חידוש ; הלך חלק מהחיים שלנו ונעשה עבר מסויים, והננו מתעתדים לקבל חלק חדש של חיים בתור עתיד. הצד המוסרי שלנו מרויח מהרושם הזה של גבולי הזמן המסויימים, שעל ידו הננו יכולים להביא לנפשנו את החשבון של העבר, לזכך אותו ולצרפו ולהסיר את כל הסיגים אשר נטפלו עלינו, על ידי שגגותינו ופשעינו, על ידי כל החולשות שלנו, הנפשיות והגופניות, באופן, שאלה לא יוסיפו את השפעתם הרעה על החיים העתידים שלנו. ולאידך גיסא אחרי הזיכוך הזה אנו מכשירים את עצמנו לקבל את כל הרשמים הטובים מהצד הבריא הטהור והזך שנפל בגורלנו במשך החלק של החיים, שהננו כעת מכירים אותו בתור עבר. זאת היא תכונת התשובה המתעוררת בקרבנו בכלל ובפרט, לעת החידוש של תקופת השנה, וזאת היא ההכרה הבהירה של ישראל המתחיל את שנתו בעשרת ימי תשובה, אחר שחתם אותה בחודש אלול וימי הסליחות. כשם שאנו מדברים על דבר היחס שלנו אל הזמן בבחינת השנים, כמו כן הננו צריכים לדבר על דבר היחס של הרשמים שלנו ביחס לתקופות, לא להתקופות הקטנות שהן חלקים של השנה, אבל כוונתנו היא לתקופות תולדתיות. כלומר, לזמנים שבהם מתחדשים המאורעות אצלנו עד כדי מדה זו, שאנחנו מתרשמים על ידם, שיצאנו מגבול אל גבול מתקופה ישנה שנעשית אצלינו בתור עבר, לתקופה חדשה שהיא הולכת ומהוה לנו עתיד. אלה השינויים אף על פי שלא נסתמנו הגבולים שלהם לא מצד הטבע הקוסמי ולא מצד התורה, בכל זאת אנו חייבים להקיש אותם אל הצביון של חידוש השנים המסומנות בסימני טבע וסימני תורה. גם בהן, בתקופות, הרי יש לנו עבר ועתיד, ויש לנו קוים של חידושי ענינים המהוים את רשימתם על התפיסה הנפשית של הכלל כולו ושל חלקיו, כלומר, על האומה כולה ועל אישיה הפרטיים. גם חידוש תקופה בחיי העם מוכרח להתקבל באותה ההקשבה של רשמי תשובה, שיש בהם משום הזיכוך והסרת הסיגים של החיים שעברו, כדי שישארו לנו כל תכני העבר הזכים והמאירים, אלה התכנים שיש בהם לשד חיים כעת, במצבו הכללי של כל עם ישראל, וביחושו אל העברת מעמדו, לפחות בחלקים חשובים ממנו, מהגולה אל הארץ, בחילוף תכונתו מהנדידה אל המנוחה, הרי יש בזה משום חידוש של תקופה בחיי הכלל, שאנו מוכרחים שלא לשכח לקבל אותה בצורתה המיוחדת הקבועה בישראל לחידוש של זמנים, כלומר, בפתיחת פתחי תשובה מאירים ורחבים אשר ישמשו לנו להסיר את כל הסיגים אשר נדבקו בקרבנו מתוך העבר של הגלות המרה, מתוך דבוקי הטומאות של ארץ העמים, מתוך המאפלים הקודרים של ארעא דחשוכא, כדי שישארו לנו הנכסים הגדולים, אשר החזקנו בהם בכל תוקף, ואשר מראשיתו של הגלות לקחנו אותם עמנו מארצנו הקדושה, והן הן הנן מניות החיים אשר החיו אותנו ומחיות הם את כללנו גם כעת, למען נוכל להיות עומדים קיימים ושלמים בכל צביוננו ובכל הדרת תקומתנו, להכנס בהם ועל ידם מלאי רכוש רוחני כביר אל התקופה החדשה, תקופת הגאולה והתנוצצות הפדות אשר התחיל צור ישראל להאיר עלינו בקוי אורה. עד אשר ילך האור הלוך וגבור ויפוח היום ונסו הצללים, ואור חדש על ציון יאיר במהרה בימינו אמן.