מאמרי הראיה/נתיבה

מוקדש ל"הפועל המזרחי" לשבע שנות קיומו.

רוח ד' אשר על עמו, מבקש לו את נתיבותיו, איך לחדור במהלך החיים בתוך מערכות הבנין והתחיה אשר לנו בארץ אבות. אם גם זמנים רבים יוכהה האור אם גם שדרות רבות לא תהיינה חדורות בהתגלות לבם ובמפעלי חייהם מאותו הרוח הקדוש, מאותה נשמת ד' העליונה, המניעה את כל הגלגל של הבנין והתחיה בכל מצעדיה, איו כח שיוכל לסתם את החדירה של האורה, שהיא כל כך מקורית, כל כה טבעית לנו. אותה האורה, שהיא חוללה באמת והיא מחוללת את כל הנפלאות הגדולות אשר עינינו רואות להקים את ניר ישראל על ארץ ירושתו. אם ארחות של חול יתגלו במהלך החיים של שאיפת הבנין שהוא כולו אוצר קודש קדשים, ואם רבים יהיו ההולכים בהם, ואת העבודה הקדושה הזאת, במחשבת חול ובעובדין דחול יעשוה, הנה עד מהרה, מבלי משים, יתפרץ הסער ובבלב, ימצא לו נתיבה בלב החלק היותר עדין, היותר נלבב, והיותר משוקה מטללי התחיה וממקו רותיה, ויגלה את הנהרה של נתיבת אמת. המחשבה הלאומית בכל ענפיה, האצילים והמעשיים, לבשו בחלקים מהם לבושי חול, ולפעמים יותר מדאי עבים, יותר מהמדה חוצצים בעד אותה האורה, הדוחפת את הכח המוסרי הכללי של האומה הגולה אלפי שנים ולא זנחה את מקורה ולא מעלה בנחלת קדשה. ובכל צעד, שהוא יותר מעשי, יותר קרוב אל הגשמתה של מטרת הקודש, שהיה ראוי לו להיות יותר ספוג בהבלטה נכרת מאותה האורה שהיא יסוד כל התחיה, הננו לפעמים מלאי צער, אם נפגש שמה את המעמד החוצץ את הקשחת הלב וכהות הרגש, את רשלנות המפעל ואת ההזנחה במהלכי החיים את היסוד המעשי השכלי וההרגשי של אוצר חיינו, אור האומה, אור העולם. מכון הכבוד לישראל. אבל יחד עם המסה הזאת אשר הננו מנוסים בה כעת בראשית צעדי בניננו בארץ אבות, הננו מלאים עז לראות כי סוף כל סוף אותו הרוח העליון, אותו מעין החיים שהו מוכרך להופיע באורו, הנה הוא מתקרב לבא. ושדרת העובדים, הפועלים, בנה יש לנו כבר חלקים, אשא באיר שם שחרנו, השחר המקורי, דעת ד' דעת חיים, דעת האומה ממקור ישראל: נשיאת הנס לעבודה, ליגיע כפים, לפתח ולשדד את תלמי ארץ המורשה, לא ברוח מתנכרה, ולא בסדרי חיים שהם זרים לנו, המחשיכים את יפעת הקודש. סוף כל סוף, ככר העבודה הולך ומאיר בארץ האבות, והוא מוצא לו את נתיבותיו ב"נתיבה". חזקו ואימצו והיו למופת, אחים, חלוצים, גבורי רוח, טהורי לב וכבירי מפעל. ויהי נועם ד' עליכם ותשאו ברכת דור דורים, אמן. (נתיבה שנה ג', חוברת יג טו, תרפ"ח)