לשון חכמים/חלק ב/מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תיקון למי ששפך בידו מים ומלח לשדים[עריכה]

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכוֹכָבִים לְכַפֵּר בַּעֲד אמתך פב״פ, על חטא שחטאה בסרך עון עֲבוֹדָה זָרָה והקרבה שעשתה לכוחות הרעות:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שמתמעט בְּתַעֲנִיתִי למחר כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו עַל־גַּבֵּי מִזְבַּחֲךָ הַקָּדוֹשׁ רֵֽיחַ נִיחֽוֹחַ אִשֶּׁה לַֽיהֹוָֽה. וְעַל־יְדֵי זֶה תמחול וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לאמתך פב״פ. בעבור עון סרך עֲבוֹדָה זָרָה והקרבה שעשתח לשם כוחות רעות. ויתוקן הפגם שפגמה בשמותיך הקדושים ובעולמות העליונים אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ לאמתך פב״פ. רְפוּאַת הַנֶּֽפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף: ג״פ

הלימוד בלילה ילמדו כאשר ילמדו בליל שבועות וקודם הלימוד יאמר:

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה), בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, הֲרֵֽינִי מוּכָן ללמוד מִּשְׁנָה וְסִתְרֵי תּוֹרָה ולנדד שינה מעיני בַּלַּֽיְלָה הַזֹּאת לְכַפֵּר בַּעֲד האשה פב״פ. על חטא שחטאה בעון סרך עֲבוֹדָה זָרָה והקרבה שהקריבה לשם שידין ורוחות רעות:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שיעלה לרצון לְפָנֶֽיךָ למודי זה בְּתוֹרָֽתְךָֽ הַקְּדוֹשָׁה וצער נדוד שינה מעיני וְתִמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לאמתך פב״פ וגו׳ כנז״ל:

ואחר הלימוד ג״כ יאמר בקשה זו:

וכן ביום ילמוד באותו הלימוד של סימן ל״ח. ויאמר בקשה זו קודם הלימוד ואחר הלימוד ויתקע בשופר: