לשון חכמים/חלק ב/לט

תיקון לאשה ששכבה עם בעלה בנדתה

אָֽנָּֽא פ׳לאנא אקר קדאם רבי עלא כ׳טא אלד׳י כ׳טיתו כתירא מראת אלד׳י אנג׳מעתו מע זוג׳י בל נדה ותקצדתו ועברתו עלא עון אל נדה אלד׳י נמתו מע זוג׳י בל נדה מן דון עלמו ואנא כ׳טיתו וכ׳טיתונו לזוג׳י והל סאעא אנא מתנדמי עלא עווני וכ׳טאייתי נדאמה כאמלא וישהד עליי רבי אלד׳י מא אעיד אכ׳טא בהל עון. ואנא אעטי הלפילום אלד׳י ביידי לצדקה טרפ׳ פ׳כאך אייאם אל צום אלד׳י לאז׳ם עליי אצומה טרפ׳ הל עון ואטלב מן רבי יחסבלי. כאנהו צמתו אייאם אלד׳י לאזם אצומה טרפ׳ עון אל נדח אלד׳י עברתו עלינו כם נובא:

יא רבי בפ׳צ׳לך אל עצי׳ם תג׳פירלי דינובי ותמחי כ׳טאייאתי: ג׳אוובני אלא׳ה ג׳אוובני ג׳אוובני אלה׳ה ג׳אוובני:

תלזם בידה אל פ׳לוס ותקרא הל כלאם אל מכתוב פ׳וק:

ובעדין תדיר עלא ראסה בנתאיי, וידבחהא אל שוחט והיי תבארך עלא אל דם ותגיטינו:

תעטי לפ׳רד. ואחר קרש ת׳מאנתעשר ויקרא הראך אליום אל תהלים, ואדרא רבא:

יקול קבל אל לימוד

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, הריני לומר תהלים וסתרי תורה לתקון עון הנדה. שחטאה, וקלקלה בו האשה פב״פ. ששכבה עם בעלה כמה פעמים בנדותה:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שתמחול וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לאמתך פב״פ. אשר חטאה ופשעה בעון הנדה ותחשוב לה כאלו עשתה כל התיקון הראוי לעון זה. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃