לשון חכמים/חלק ב/לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תקון לטירוף הדעת ולהריון[עריכה]

קבלת תענית

הֲרֵֽינִי מְקַבֵּל עָלַי להתענות תַּֽעֲנִית יָחִיד לְמָחָר מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכוֹכָבִים כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי אשר מתמעט בְּתַעֲנִיתִי חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה כְּקָרְבַּן רֵֽיחַ נִיחֽוֹחַ אִשֶּׁה לַֽיהֹוָֽה להמשיך חסדים טובים, ורחמים גדולים, להאשה פב״פ:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְקַבֵּל בְּרָצוֹן תְפִלָּתִי וּבַקָּשָׁתִי זֹאת שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שמתמעט בְּתַעֲנִיתִי כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו עַל־גַּבֵּי מִזְבַּחֲךָ הַקָּדוֹשׁ וְעַל־יְדֵי כן תָּחוּס וְתַחְמוֹל וּתְרַחֵם על אמתך פב״פ, ותציל אותה מכל רוח רעה, ומכל חוֹלִי וּמַחֲלָה, ומכל נזק ותקלה, ומכל מחשבות והרהורים רעים, ובלבול הדעת, ותציל אותה מכל פחד ואימה ורעדה, ותציל אותה מכל דמיונים קשים ורעים, ותתן לה ישוב הדעת, והשקט ומנוחה, לכל איבריה, וגידיה וְיִהְיֶה לה לב שמח ותתעבר ותלד בנים של קיימא, ותשמח בהם ותגדלם לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּֽוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתָךְ, יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

בלילה יעשה תקון כרת, וילמוד משניות, קריאי מועד, ותרי״ג מצות ואדרא רבא

וביום ילמוד תנ״ך קריאי מועד, ותהלים כולו, ואדרא זוטא, ויתקעו בשופר ויאמר קדיש

בלילה וביום יאמר קודם הלימוד:

(בלילה) לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה), בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, הריני לומד מִּשְׁנָה וְסִתְרֵי תּוֹרָה:

(ביום) הריני לומד פסוקי תורה נְבִיאִים וּכְתוּבִים וסתרי תורה:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ לִמּוּדֵֽינוּ בְּתוֹרָֽתְךָֽ הַקְּדוֹשָׁה, ובסודותיה, וגם יהא חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ, נדוד שינה מעינינו, בעסק תּֽוֹרָתֶֽךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתָּחוּס וְתַחְמוֹל וּתְרַחֵם על אמתך, פב״פ, ותציל אותה וגו׳ (יסיים כנז״ל)

ואחר הלימוד יאמר יהר״מ ה׳ או״א שיהא חשוב ומקבל ומרצה וגו׳ (ויסיים כנז״ל):