לשון חכמים/חלק ב/כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תקון לאשה שמת בעלה ורוצה להנשא[עריכה]

קבלת תענית

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הריני מְקַבֵּל עָלַי להתענות תַּֽעֲנִית יָחִיד למחר מעלות השחר עד סוף היום כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מִעוּט חלבי ובשרי ודמי אשר מתמעט בְּתַעֲנִיתִי חָשׁוּב וּמְרוּצֶה כְּקָרְבַּן אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽיהֹוָֽה כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו עַל־גַּבֵּי מִזְבַּחֲךָ הקדוש, וְיִהְיֶה החלק המתמעט מן חלבי ובשרי ודמי וְאֵשׁ חַמִּימוּת חֻלְשַׁת גּוּפִי וריח העולה מפי בְּתַעֲנִיתִי חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ לְכַפֵּר בַּעֲד נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה וגוף של עבדך פב״פ. וְיִהְיֶה לו מחילה וסליחה וכפרה מלפניך, ותצילהו ותפדהו מכל צָרָה וְצוּקָה וְתָּחוּס וְתַחְמוֹל וּתְרַחֵם על גּוּף וְנֶפֶשׁ וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה של עבדך פב״פ. ותהיה מנוחתם כבוד מְנוּחַת שָׁלוֹם הַשְׁקֵט וָבֶטַח בָּֽרְכֵֽם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתֶֽךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט״ר צת״ג) ותפתח להם שערי אור שבעת הימים שערי דרור, שערי היכלות עליונים, שערי זוהר הרקיע שערי ירושלים העליונה, שערי צרור החיים, ותלוה אליהם השלום, יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

בלילה ילמדו משניות של קריאי מועד ותרי״ג מצות של קריאי מועד, ואדרא זוטא, וזוהר סבא דמשפטים:

קודם הלימוד יאמרו זה

הרי אֲנַֽחְנוּ בָּאִים ללמוד הַלַּֽיְלָה הַזֹּאת, מִּשְׁנָה וְסִתְרֵי תּוֹרָה ולנדד שינה מעינינו כאשר שאלה ובקשה מאתנו האשה פב״פ לעורר הרחמים העליונים וחסדים הגדולים מאת אל מלך יושב על כסא רחמים הוא ה׳ הגדול הגבור וְהַנּוֹרָא אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה שדי צבאות שיחוס ויחמול וירחם על נֶֽפֶשׁ וְרֽוּחַ ונשמה וגוף של פב״פ לתקן נַפְשׁוֹ וְרֽוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ ולפדותו ולהצילו מִכָּל־מִינֵי גלגול, ומכל מיני עונשין, ולהצילו מִכָּל־צַר וְאוֹיֵב וּמְקַטְרֵג, ויתמתקו הגבורות הקשות עַל־יְדֵי פלא העליון אשר הוא רחמים גמורים. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

אחר הלימוד אומרים

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לִמּוּדֵֽינוּ בְּתוֹרָֽתְךָֽ הַקְּדוֹשָׁה שלמדנו. ונידוד שנה מעינינו בלילה. הזאת שתחוס ותחמול ותרחם על נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה וגוף של פב״פ לתקן נפשו וכו׳ יסיימו כנז״ל:

ביום ילמדו תנ״ך של קריאי מועד, ותהלים, ואדרא רבא, ואם אין להם זמן ללמוד אדרא רבא ילמדו אדרא זוטא.

קודם הלימוד ביום יאמרו כמו שכתוב לעיל בלימוד הלילה וכן אחר הלימוד ביום יאמרו הבקשה כנז״ל. ואחר הבקשה יתקע בשופר:

אחר התענית בבוקר ילכו לקבר אותו אדם שנפטר ויבקשו מחילה על הקבר וכך יאמרו:

הנה אנחנו מבקשים מאת פב״פ השוכב בבקר שימחול מחילה גמורה ושלימה, להאיש פב״פ ולאותו פב״פ ואם קשה להם שילכו שלשתם ישלחו אחד ותתן לו האשה שמונה עשר קרוש שיניחם על הקבר ויאמר זו צדקה מאת האשה פב״פ למנוחת נפש פב״פ:

ואחר כך יקח י״ח קרוש הנזכר לעצמו