לשון חכמים/חלק ב/כח

תיקון למי שהיו מצערים אותו אחר מיתתו

יתקבצו ג׳ אנשים כשרים. וכל אחד מן השלשה אנשים יעשה קבלת תענית מבעוד יום בנוסח זה:

הֲרֵֽינִי מְקַבֵּל עָלַי להתענות תַּֽעֲנִית יָחִיד לְמָחָר מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכוֹכָבִים כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי אשר מתמעט בְּתַעֲנִיתִי חָשׁוּב וּמְרוּצֶה לְפָנֶֽיךָ כְּקָרְבַּן אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽיהֹוָֽה לְכַפֵּר בַּעֲד (פב״פ) שנפטר מֵעוֹלָם הַזֶּה בִּרְצוֹן אֱלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָרֶץ ולתקן ולעזור ולחזק ולאמץ את נַפְשׁוֹ רֽוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שלא עצרו כח לבא אל מנוחתם ותהיה מנוחתם כבוד מְנוּחַת שָׁלוֹם הַשְׁקֵט וָבֶטַח: בָּֽרְכֵֽם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתֶֽךָ תָּמִיד גָּמְלֵם (בט״ר צת״ג):

ואתה האל נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים בטובך הגדול תשפיע שפע רב להם והיו למאורות לֵ֝א֗וֹר בְּא֣וֹר הַחַיִּֽים, ותתן להם כח ועזר ואומץ שיתוקנו כראוי ובאור פניך תשלים בירורם ותיקונם במהרה, וְתַצִּילֵֽם מִכָּל־צַר וְאוֹיֵב וּמְקַטְרֵג ויעמדו מליצי יושר להמליץ טוב עליהם ותעשה עמהם חֶסֶד חִנָּם. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

ביום התענית יתקבצו כל אותן השלשה אנשים ביחד בבית הכנסת ללמוד סדר זה אשר נכתוב. וקודם הכל יאמרו בקשה זו:

הרי אנחנו מוכנים לִלְמוֹד תּוֹרָה נביאים כתובים. ומשנה וסתרי תורה לזכות בלימוד זה לְנֶֽפֶשׁ רֽוּחַ וּנְשָׁמָה של פב״פ שנפטר מֵעוֹלָם הַזֶּה בִּרְצוֹן אֱלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָרֶץ:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְקַבֵּל בְּרָצוֹן לִמּוּדֵֽינוּ אשר נלמוד היום בְּתוֹרָֽתְךָֽ הַקְּדוֹשָׁה ועשה לְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּלְמַֽעַן רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ ותתמלא רחמים על נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה של עבדך (פב״פ) והיו למאורות לאור באור החיים: בָּֽרְכֵֽם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתֶֽךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט״ר צת״ג)

ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם. וְתַצִּילֵֽם מִכָּל־מִינֵי יסורין וְתַצִּילֵֽם מִכָּל־מִינֵי עונשין וְתַצִּילֵֽם מִכָּל־מִינֵי גלגולים קשים. ותהיה מנוחתם כבוד מְנוּחַת שָׁלוֹם הַשְׁקֵט וָבֶטַח ותבטל כח כל המקטרגין ותסתום פה כל המשטינים ותגביר חסדיך על מדת הדין ויתמתקו הגבורות הקשות עַל־יְדֵי פלא העליון אשר הוא חסדים גדולים ורחמים גמורים:

אח״ך ילמדו תנ״ך הנדפסים בקריאי מועד: וספר תהלים כולו. ואחריו המשניות הנדפסים בקריאי מועד ואדרא זוטא כולה.

לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ יַֽעַנְךָ֣ יְ֭הֹוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם ׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב׃ יִשְׁלַֽח־עֶזְרְךָ֥ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֝מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ׃ יִזְכֹּ֥ר כׇּל־מִנְחֹתֶ֑ךָ וְעוֹלָתְךָ֖ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶֽלָה׃ יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכׇל־עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא׃ נְרַנְּנָ֤ה ׀ בִּ֘ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל   יְמַלֵּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה כׇּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ׃ עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ ׀ יְהֹוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קׇדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ׃ אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַאֲנַ֓חְנוּ ׀ בְּשֵׁם־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר׃ הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד׃ יְהֹוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קׇרְאֵֽנוּ׃ ג״פ

וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן׃ אֹמַ֗ר לַ֭יהֹוָה מַחְסִ֣י וּמְצוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ׃ כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת׃ בְּאֶבְרָת֨וֹ ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃ לֹֽא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם׃ מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צׇהֳרָֽיִם׃ יִפֹּ֤ל מִצִּדְּךָ֨ ׀ אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִימִינֶ֑ךָ אֵ֝לֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ׃ רַ֭ק בְּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט וְשִׁלֻּמַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֣ה מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃ לֹא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בְּאׇהֳלֶֽךָ׃ כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמׇרְךָ֗ בְּכׇל־דְּרָכֶֽיךָ׃ עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ׃ עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ תִּרְמֹ֖ס כְּפִ֣יר וְתַנִּֽין׃ כִּ֤י בִ֣י חָ֭שַׁק וַאֲפַלְּטֵ֑הוּ אֲ֝שַׂגְּבֵ֗הוּ כִּֽי־יָדַ֥ע שְׁמִֽי׃ יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ׃ אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים אַשְׂבִּיעֵ֑הוּ וְ֝אַרְאֵ֗הוּ בִּישׁוּעָתִֽי׃ שלשה פעמים

אח״ך יעמדו כולם ויאמרו בקשה זו:

אָֽנָּֽא ה׳ אלהי אברהם יצחק וישראל הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא המקבל תפלות. והעונה בצרות. הט אזנך אל תפלתינו ותחנתינו, ובקשתינו, ואתה תשמע השמים מכון שבתך וְתָּחוּס וְתַחְמוֹל וּתְרַחֵם על נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה של עבדך פב״פ בָּֽרְכֵֽם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתֶֽךָ תָּמִיד גָּמְלֵם (בט״ר צת״ג) וימצאון מנוחה ותהיה מנוחתם כבוד מְנוּחַת שָׁלוֹם הַשְׁקֵט וָבֶטַח. ותתן להם כח ועזר ואומץ שיתוקנו כראוי ובאור פניך תשלים בירורם ותקונם במהרה בנחת ולא בצער, וְתַצִּילֵֽם מִכָּל־צַר וְאוֹיֵב וּמְקַטְרֵג, ותעשה עמהם חסד חינם, וּתְקַיֵּם בָּהֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב וְנָחֲךָ֣ יְהֹוָה֮ תָּמִיד֒ וְהִשְׂבִּ֤יעַ בְּצַחְצָחוֹת֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְעַצְמֹתֶ֖יךָ יַחֲלִ֑יץ וְהָיִ֙יתָ֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וּכְמוֹצָ֣א מַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְכַזְּב֖וּ מֵימָֽיו׃

אח״ך יאמרו בקול רם בניגון וטעמים

אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ. עשרה פעמים

ואח״ך יאמרו אל מלך יושב על כסא רחמים וכו׳ ויעבר וגו׳ ובעת שאומרים י״ג מדות של ויעבר יתקע התוקע תשר״ת תש״ת תר״ת:

ואח״ך יאמר

עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ דּוֹרְשֵׁנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ הוֹד וְהָדָר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ וָתִיק בְּנֶחָמוֹת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ זַךְ וְיָשָׁר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ חַי וְקַיָּם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ טְהוֹר עֵינַיִם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ יוֹשֵׁב שָׁמַיִם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ כַּבִּיר כֹּחַ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ לֹא אֵל חָפֵץ בְּרֶשַׁע עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ נוֹרָא וְנִשְׂגָּב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ סוֹמֵךְ נוֹפְלִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ עוֹזֵר דַּלִּים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ פּוֹדֶה וּמַצִּיל עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ צַדִּיק וּמַצְדִּיק עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ קָרוֹב לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ רָם וְנִשָֹּא עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ תּוֹמֵךְ תְּמִימִים עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם עֲנֵנוּ: עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק עֲנֵנוּ: עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב עֲנֵנוּ: עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד עֲנֵנוּ: עֲנֵנוּ אֱלָהָא דְמֵאִיר עֲנֵנוּ: עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן עֲנֵנוּ: עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה עֲנֵנוּ: עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים עֲנֵנוּ: עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה עֲנֵנוּ: עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ:

אח״ך יאמרו

מִי־אֵ֣ל כָּמ֗וֹךָ נֹשֵׂ֤א עָוֺן֙ וְעֹבֵ֣ר עַל־פֶּ֔שַׁע לִשְׁאֵרִ֖ית נַחֲלָת֑וֹ לֹֽא־הֶחֱזִ֤יק לָעַד֙ אַפּ֔וֹ כִּֽי־חָפֵ֥ץ חֶ֖סֶד הֽוּא׃ יָשׁ֣וּב יְרַחֲמֵ֔נוּ יִכְבֹּ֖שׁ עֲוֺנֹתֵ֑ינוּ וְתַשְׁלִ֛יךְ בִּמְצֻל֥וֹת יָ֖ם כׇּל־חַטֹּאותָֽם׃ תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם׃ ג״פ

ויתקע תשר״ת תש״ת תר״ת:

אח״ך יאמרו

אַשְׁרֵ֤י ׀ תִּ֥בְחַ֣ר וּתְקָרֵב֮ יִשְׁכֹּ֢ן חֲצֵ֫רֶ֥יךָ נִ֭שְׂבְּעָה בְּט֣וּב בֵּיתֶ֑ךָ קְ֝דֹ֗שׁ הֵיכָלֶֽךָ׃ שלשה פעמים

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהֹוָֽה׃ אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֢ה בְק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אׇ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ אִם־עֲוֺנ֥וֹת תִּשְׁמׇר־יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד׃ כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְמַֽעַן תִּוָּרֵֽא׃ קִוִּ֣יתִי יְ֭הֹוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי׃ נַפְשִׁ֥י לַאדֹנָ֑י מִשֹּׁמְרִ֥ים לַ֝בֹּ֗קֶר שֹׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר׃ יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְהֹ֫וָ֥ה כִּֽי־עִם־יְהֹוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃ וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֺנֹתָֽיו׃

הַ֥לְלוּיָ֨הּ ׀ הַֽלְלוּ־אֵ֥ל בְּקָדְשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ׃ הַלְל֥וּהוּ בִגְבוּרֹתָ֑יו הַ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ׃ הַ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר׃ הַ֭לְלוּהוּ בְּתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעֻגָֽב׃ הַלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה׃ כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּיָֽהּ׃

ויאמרו קדיש

אחר מנחה יאמר כל אחד נוסח זה:

רבונו של עולם כשהיה בית המקדש קיים היו מקריבין לְפָנֶֽיךָ עולות ומנחות וחטאות ואשמות עַל־גַּבֵּי מִזְבַּחֲךָ הַקָּדוֹשׁ ועתה בַּעֲוֹנוֹתֵֽינוּ הרבים חרב בית המקדש וְאֵין לָנוּ מזבח ולא כהן שיכפר בעדנו וְגָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶֽיךָ שהקרבתי לְפָנֶֽיךָ חֶלְבִּי וְדָמִי בְּתַעֲנִיתִי הַיּוֹם הַזֶּה והרתחתי אותם בְּחַמִּימוּת חֻלְשַׁת גּוּפִי כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נחשב תַּֽעֲנִיתִי זה כְּקָרְבַּן אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽיהֹוָֽה לְכַפֵּר בַּעֲד נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה של עבדך פב״פ:

אָֽנָּֽא ה׳ תָּחוּס וְתַחְמוֹל וּתְרַחֵם על נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה של עבדך פב״פ: בָּֽרְכֵֽם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתֶֽךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט״ר צת״ג) ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם. ותהיה מנוחתם כבוד מְנוּחַת שָׁלוֹם הַשְׁקֵט וָבֶטַח. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

עוד יעשו תיקון בתרנגולים בבוקר יביאו שלשה תרנגולים ויקחם הגדול שבהם ויאחז כל תרנגול אחד בפני עצמו ויאמר כך.

הרי זה תמורה הרי זה כפרה הרי זה פדיון לנפש פב״פ ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת, מצאתי כופר. מצאתי כופר מצאתי כופר כן יעשה ויאמר בכל סבוב עד גמר השלשה בזה אהר זה ויתנו אותם לחולים וידליקו שלשה נרות בבית הכנסת: