לשון חכמים/חלק ב/כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תיקון למי שאין לו מנוחה בעולם הבא ובא לא׳ מקרוביו בחלום[עריכה]

הֲרֵֽינִי מְקַבֵּל עָלַי להתענות תַּֽעֲנִית יָחִיד לְמָחָר מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכוֹכָבִים כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי אשר מתמעט בְּתַעֲנִיתִי חָשׁוּב וּמְרוּצֶה כְּקָרְבַּן רֵֽיחַ נִיחֽוֹחַ אִשֶּׁה לַֽיהֹוָֽה לְכַפֵּר בַּעֲד עבדך (פב״פ) שנפטר מֵעוֹלָם הַזֶּה ברצונך אלהי השמים והארץ ולתקן ולחזק ולאמץ ולעזור את נַפְשׁוֹ רֽוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שלא עצרו כח לבא אל מנוחתם. ותהיה מנוחתם כבוד מְנוּחַת שָׁלוֹם הַשְׁקֵט וָבֶטַח וְיִהְיֶה להם הצלה מדין גיהנם ומכל מיני יסורין וגלגולים קשים ורעים.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְקַבֵּל בְּרָצוֹן תְפִלָּתִי וּבַקָּשָׁתִי שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שמתמעט בְּתַעֲנִיתִי כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו עַל־גַּבֵּי מִזְבַּחֲךָ הקדוש. וְיִהְיֶה החלק המתמעט מֵחֶלְבִּי וְדָמִי וְהָרֵֽיחַ הָעוֹלֶה מִפִּי בְּתַעֲנִיתִי מזבח כפרה לְכַפֵּר בַּעֲד נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה של פב״פ. בָּֽרְכֵֽם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתֶֽךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט״ר צת״ג) ואתה האל נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים בטובך הגדול תשפיע שפע רב להם והיו למאורות לאור באור החיים. וְתַצִּילֵֽם מִכָּל־צַר וְאוֹיֵב וּמְקַטְרֵג ויעמדו מליצי יושר להמליץ טוב עליהם ותעשה עמהם חסד חינם:

בלילה ילמדו תרי״ג מצות ומשניות של קריאי מועד. ואדרא רבא וזוטא: קודם הלימוד בלילה יאמרו בקשה זו:

הֲרֵֽינִי לומד משניות וסתרי תורה לזכות בלמוד זה לְנֶֽפֶשׁ רֽוּחַ וּנְשָׁמָה של פב״פ שנפטר מֵעוֹלָם הַזֶּה בִּרְצוֹן אֱלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָרֶץ. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃ וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

אחר הלימוד יאמר

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ ו״א שֶׁיְּהֵא השוב ומקובל ומרוצה לְפָנֶֽיךָ לימוד שלמדתי בַּלַּֽיְלָה הַזֹּאת בְּתוֹרָֽתְךָֽ הַקְּדוֹשָׁה לְכַפֵּר בַּעֲד עבדך פב״פ ובעד נפשו ורוחו ונשמתו. בָּֽרְכֵֽם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתֶֽךָ תָּמִיד גָּמְלֵם (בט״ר צת״ג). וְתַצִּילֵֽם מִכָּל־מִינֵי יסורין וְתַצִּילֵֽם מִכָּל־מִינֵי עונשין וְתַצִּילֵֽם מִכָּל־מִינֵי גלגולין קשים ותחיה מנוחתם כבוד ויתמתקו הגבורות הקשות עַל־יְדֵי פלא העליון אשר הוא חסדים גדולים ורחמים גמורים:

ביום ילמדו תנ״ך של קריאי מועד ותרי״ג מצות ומשניות ואדרא זוטא:

קודם הלימוד יאמרו הבקשה כמו שאמרו בלילה. וכן יאמרו אחר הלימוד בקשה הנז״ל. ואתר סיום הבקשה יאמרו אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ. (עשרה פעמים) ויכוין על הנפש:

ואחר סיומו יאמר מזמור הללויה הללו אל בקדשו וגו׳, ואח״כ פסוק כל הנשמה תהלל יה הללויה. ויתקעו בשופר תשר״ת תש״ת תר״ת:

אח״כ יעשה הקפות לתיבה בבית הכנסת ובכל הקפה יאמר מזמור הבו לה׳ בני אלים וגו׳. ואחר כך יעשה כפרה. כיצד יעשה יאחז שני תרנגולים בידו ויסבב אותם על ראשו וככה יאמר.

הרי זו חליפה הרי זו תמורה הרי זו כפרה הרי זו פדיון לנפש (פב״פ). ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת. מצאתי כופר מצאתי כופר מצאתי כופר.