לשון חכמים/חלק ב/כו

תקון לאדם השותה חלב חמורה

(תקון זה נמצא בסוף הספר מתורגם בלשון הקודש)

תלזם בידא תסעין קרש ותקול הל כלאם. (תעידא כ׳מסין נובה). אנא פ׳לאנה ואקפ׳ה קדאם כאלקי רב אלעאלמין ואסתקר עלא ד׳נבי אלדי אשרבתו חליב אל המארה אל נג׳ס: מן עקבא תקול:

ואנא מתנדמי עלא כ׳טאייתי נדאמה כאמלי ומסתקימה מן כל קלבי ולם אעאווד אכ׳טא בכל כ׳טא לל אבד:

ואנא לאזמא הל פ׳לוס בידי לאג׳ל אפ׳יך ביהום אצוואם אלד׳י לאזם אצומא טרף עדאלתי מן כל כ׳טא לאג׳ל עיפ׳ת נפ׳סי ורוחי ונשמתי ועיפ׳ת נפס׳י וג׳סדי. יא רבי בהל פ׳לוס אלד׳י ראייחה אנא אעטיהא לצדקה תחסבלי כאנהו צמתו אייאם אלד׳י אנא מלזומא אצום טרף תקון מאלי אלד׳י אכ׳טיתו ושרבתו כאם נובה ותג׳פ׳רלי דינבי אלד׳י שרבתו חליב אלחמארה אל נג׳ס. בטלבא יא רב לא תוואכ׳דני בטלבה יא רב תסאעדני אעמל רצ׳אתך, חן עליי אללה בפצ׳לך בכתירת רחמאתך אמחי עצייאני. ג׳סלני מן ד׳נובי ומן כטאייתי נצ׳פ׳ני קלב נצ׳יף כ׳לקלי אללה ורוח מרתבה ג׳דד בווצטי:

יא רבי אנתה נעמת עלינא נווחד אסמך בכל יום שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה  ׀ אֶחָֽד׃ מן בעדה יתקעלה ואחד בל שופר תשר״ת תש״ת תר״ת מן בעדה ידירלה עלא ראסהא ג׳יג׳י ובכל דירי יקול עקב זה חליפתך וכו׳ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר ג״פ:

הל גייג׳י עקב אל דיראן ידבההא אל שוחט ותבירך על כסוי דם בעפר. ויעטוהא אלא וגיעאן פ׳קיר. מן בעדה תנדאר מדאר אל תיבה סבע נובאת ויימשי מעהא אל תוקע ויקרא מזמור לדוד הבו לה׳ בני אלים וגו׳ בכל דירי ותוודיהא לל תסעין קרש לתלמוד תורה ותאכ׳ד ביהא קוג׳אן:

קבל נהאר תקבל עליהא תַּֽעֲנִית לחתא לאזם ת׳אני יום צאיימי: