לשון חכמים/חלק ב/יז

למלבושים חדשים

כשילבש האדם בגד חדש, קודם שילבשנו ויברך עליו יאחזנו בידו ויאמר בקשה זו:

מודה אני לְפָנֶֽיךָ ה׳ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כי אתה הנותן לנו כח לעשות חיל, ואתה המשגיח עלינו בעין חמלתך, ומשפיע לנו טובה וברכה, ונותן לנו כח להביא סיפוק צרכינו וצרכי בני ביתנו באכילה ושתיה ומלבוש, וכל צרכי גופינו. ואתה המחיה אותנו ושומר בריאות גופינו ונפשנו. וְנִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכָל־יוֹם עִמָּֽנוּ, נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטֽוֹבוֹתֶֽיךָ בְּכָל עֵת אתנו. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ, הַמְּרַחֵם כִּי לֹא תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, ואתה בטובך נתת לי הבגד הזה ללבוש:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שתשכן על המלבוש הזה אור קדושה וטהרה, ובכל עת אשר אלבוש המלבוש הזה, יהיה עלי בשמחה ובטוב לבב ושלום וברכה והצלחה, ורפואה וחדוה וצהלה וברוב טובך ובגודל חסדך יאירו בי שלש מאות ושבעים ושמנה אורות אשר בפנים העליונים שהם עולים כמספר מלבוש שֶׁהוּא מספר או״ר פניא״ל ואהיה מוקף תמיד באור המקיף הקדוש:

שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהֹוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ׃

כׇּל־כְּבוּדָּ֣ה בַת־מֶ֣לֶךְ פְּנִ֑ימָה מִֽמִּשְׁבְּצ֖וֹת זָהָ֣ב לְבוּשָֽׁהּ׃

עֹז־וְהָדָ֥ר לְבוּשָׁ֑הּ וַ֝תִּשְׂחַ֗ק לְי֣וֹם אַחֲרֽוֹן׃

וּמׇרְדֳּכַ֞י יָצָ֣א ׀ מִלִּפְנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ בִּלְב֤וּשׁ מַלְכוּת֙ תְּכֵ֣לֶת וָח֔וּר וַעֲטֶ֤רֶת זָהָב֙ גְּדוֹלָ֔ה וְתַכְרִ֥יךְ בּ֖וּץ וְאַרְגָּמָ֑ן וְהָעִ֣יר שׁוּשָׁ֔ן צָהֲלָ֖ה וְשָׂמֵֽחָה׃ לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר׃

ואח״כ יברך עליו שהחיינו בכונה ובשמחה וילבשנו בשמחה ובטוב לבב: