לשון חכמים/חלק ב/ו

תפלת הפרנסה

מנהג ישראל קדושים לקרות בראש השנה ויוה״כ מזמור לה׳ הארץ ומלואה ולהתפלל בו על הפרנסה, כי כך קבלה בידם שקריאת מזמור הזה מסוגלת לבקשת הפרנסה, על כן טוב לאומרו בכל יום ויום מעשרת ימי תשובה ולומר עליו בקשה זו:

לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר לַֽ֭יהֹוָה הָאָ֣רֶץ (מלכות) וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל (ב׳ רי״ו לתקן הגבולות שלא נמחקו) וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃ כִּי־ה֭וּא (כתר) עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל־נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ׃ מִֽי־יַעֲלֶ֥ה בְהַר (בינה והוא ר״ת מספל נ״ן יו״ד ה״ה ו״ו ה״ה וקאי על המלכים שהם למטה) יְהֹוָ֑ה וּמִי־יָ֝קוּם בִּמְק֥וֹם קׇדְשֽׁוֹ׃ (חכמה ול״ת יב״ק וס״ת מו״מ) נְקִ֥י (ע״ה קס״א מספר אל״ף ה״י יו״ל ה״י) כַפַּ֗יִם (ע״ה גי׳ קנ״א אל״ף ה״ה יו״ד ה״ה) וּֽבַר (גי׳ יצחק) לֵ֫בָ֥ב (גי׳ בוכ״ו) אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה׃ יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת (ר״ת יו״ל ה״ה ו״ו ה״ה סוד מ״ן) יְהֹוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ (בינה)׃ זֶ֭ה דּ֣וֹר (יסוד) דֹּרְשָׁ֑ו מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב (מלכות) סֶֽלָה׃ שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ (כתר) רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י (או״א) עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד (כתר)׃ מִ֥י זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד (אבא שיש בו ל״ב נתיבות) יְ֭הֹוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר (אימא) יְ֝הֹוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה׃ שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹ֗א מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד (אימא)׃ מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד (ז״א) יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד (מלכות) סֶֽלָה׃

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אהיה אשר אהיה, היה הוה ויהיה, שֶׁתַּעֲשֶׁה לְמַֽעַן רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וּלְמַֽעַן קדושת המזמור הזה שקריתי לְפָנֶֽיךָ וּלְמַֽעַן שמותיך הקדושים הנזכרים בו, וּלְמַֽעַן הכתר הַקָּדוֹשׁ שעולה מספר שערים, וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל במלוי ההי״ן יו״ד ה״ה ו״ו ה״ה הרמוז בר״ת מי יעלה בהר ה׳ ור״ת פסוק ישא ברכה מאת ה׳, וּלְמַֽעַן יסוד הַקָּדוֹשׁ הנקרא יוסף הרמוז בר״ת והנשאו פתחי עולם, וּלְמַֽעַן החסד העליון הנקרא אור הרמוז בר״ת והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל במלוי אלפי״ן שעולה מ״ה ומספר חָכְמָה שֶׁהוּא כח מה הָרְמוּזִים בר״ת יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃ וּלְמַֽעַן ששה שמותיך הגדולים במלוי יודי״ן:

יו״ד ה״י וי״ו היי יו״ד ה״י וי״ו ה״י

יו״ד ה״י וי״ו ה״י יו״ד ה״י וי״ו ה״י

יו״ד ה״י וי״ו ה״י יו״ד ה״י וי״ו ה״י

שעולה מספרם ארבע מאות ושלשים ושנים הָרְמוּזִים במספר ס״ת יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃ וּלְמַֽעַן שני שמות הקדושים פא״י פא״י במלואם: פ״ה אל״ף יו״ד פ״ה אל״ף יו״ד שעולים מספר תל״ב ורמוזים בס״ת ישא ברכה מאת ה׳ וצדקה מאלהי ישעו, וּלְמַֽעַן שם הַקָּדוֹשׁ דקרנוס״א שעולה מספר ארבע מאות ושלשים ואחד, ורמוז בס״ת בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ, תשפיע לי אני עבדך (פב״פ) ולבני ביתי ולכל יִשְׂרָאֵל עמך שפע פרנסה טובה וכלכלה היום ובכל יום ויום בכל השנה כולה מאוצרך הטוב. מידך הרחבה והמלאה העשירה והפתוחה, כי אתה האל במדת טובך נותן במתנת חנם לכל איש ואיש די מחסורו, ולכל גוויה די פרנסתה, אתה האל הזן ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כנים, וְכַכָּתוּב. טוֹב־יְהֹוָ֥ה לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל־כׇּל־מַעֲשָֽׂיו׃ עֵֽינֵי־כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן־לָהֶ֖ם אֶת־אׇכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃ פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ (ר״ת פא״י וס״ת חת״ך) וּמַשְׂבִּ֖יעַ (כמספר חת״ך) לְכׇל־חַ֣י רָצֽוֹן׃ אָבִֽינוּ, רְעֵֽנוּ, זוּנֵֽנוּ, פַּרְנְסֵֽנוּ, כַּלְכְּלֵֽנוּ, הַרְוִיחֵֽנוּ הַרְוַח־לָֽנוּ, ובחסדך מגדול תפרנסנו פרנסה טובה בריוח ובכבוד שנוכל לעסוק בתורתך לשמה, ונתפלל לְפָנֶֽיךָ כראוי בכונת הלב בלי שום טרדה, וְאַל תַּצְרִיכֵֽנוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם. בָּֽרְכֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּכָל־מַֽעֲשֵׂי יָדֵֽינוּ, וּבָּרֵךְ עָלֵֽינוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְשַׂבַּע אֶת־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וּמַלֵּא יָדֵֽינוּ מִבִּרְכוֹתֶֽיךָ וּמֵעֹֽשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶֽיךָ. בָּר֨וּךְ אַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֔ינוּ מֵעוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃ לְךָ֣ יְ֠הֹוָ֠ה הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֙רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְהֹוָה֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל ׀ לְרֹֽאשׁ׃ וְהָעֹ֤שֶׁר וְהַכָּבוֹד֙ מִלְּפָנֶ֔יךָ וְאַתָּה֙ מוֹשֵׁ֣ל בַּכֹּ֔ל וּבְיָדְךָ֖ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֑ה וּבְיָ֣דְךָ֔ לְגַדֵּ֥ל וּלְחַזֵּ֖ק לַכֹּֽל׃ אתה הָאֵל הַגָּדוֹל ממציא יש מאין ותשועתך כהרף עין, ואין מעצור אליך:

ועתה אֱלֹהֵֽינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ הנותן לנו כח לעשות חיל, אתה הָאֵל הַגָּדוֹל הַזָּן אוֹתָֽנוּ ואת כל העולם כולו בטובך בְּחֵן בְּחֶֽסֶד בְּרֶֽוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים. אתה האל הַנֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר, ובטובך הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָֽסַר לָֽנוּ, וְאַל־יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן תָּמִיד לְעוֹלָם. אתה הָאֵל הַגָּדוֹל הזן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל ומתקין מחיה ומזון לכל בריותיך אשר בראת ברחמיך וברוב חסדך, הִנֶּנּוּ בידך הִנֶּנּוּ, חׇנֵּ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חׇנֵּ֑נוּ והושיענו כי עליך עינינו כי אל מלך חנון ורחום אתה. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃