לשון חכמים/חלק ב/הקדמה

לשון של חיבה. לא זז מחבבה. לבנ״י מור ניהו רבא. עד שקראה בתי האחת אהובה. ויהב לן אוריין תליתאי אמירה נעימה כתיבה יהיבה, עץ חיים היא למחזיקים בה. וכך היא דרכה של תורה הפוך בה והפוך בה. ובאהבתה ישגה תמיד כל היום היא שיחתו מרבה ישיבה. גם בלילה לא שכב לבו מַחֲשָׁבָה טובה. להבין משל ומליצה דברי חכמים.

לשון זירוז זריזים מקדימים. כל הקודם זכה גם אלה לחכמים. לעשות אזנים לתורה כיפה תלי לה השירין והנזמים. ויוצא פרח ויצץ ציץ חוב״ר חברי״ם מחוכמים, גדול הנאמר ביוסף חבלים נפלו בנעימים. ויגן מקדשו כמו רמים. ועל יובל ישלח שרשיו נטעי נעמנים עם כל עצי בשמים. וכבר יצא מוניטון שלו בעולם האירו ברקיו תבל עברו ארחות ימים. ובכל מקום מוקטר מוגש לשמו מאיר עיני חכמים.

לשון צער ווי כמה קשה סילוקן של צדיקים ורבה העצובה. יום שנצחו אראלים את המצוקים וארון הקודש נשבה. חשך השמש בצאתו וירח כבה. ואני אנה אני בא מצערו של אבא עינא לליבא. קול הקריה הומה לספוד לצר״ה דבר שבחובה. ושערי דמעה לא ננעלו ואשר הנחלים הכל מעלין את המדומ״ע עד דאישתפוך מרזבא. וכל בית יִשְׂרָאֵל יבכו בבכי יבואו להשתתף בצרתן של תלמידי חכמים.

לשון נחמה זֹאת נחמתי בעוניי בראותי כי זולת ספריו שנדפסו בחיי חיותו השאיר אחריו ברכה. חמדה גנוזה שמורה בכל וערוכה, מילי דמזדבנן בדינרי דהבא פריכא. וכבר החלו מהם עולץ על מכבש הדפוס וסדר המערכה. ס׳ עוד יוסף חי וס׳ דעת ותבונה עַל־יְדֵי גברא רבא ריכא ובר ריכא. והאי ספרא דנא. לשון חכמים ח״ב כמעשהו בראשון להעלות ארוכה, ומרפא לקצת פגם עונות דתני ריש סידרא דבבל אב״א אריכ״א. ובקשות ותחנות דבר בעתו פעמים בקצרה פעמים בארוכה. כן יתן ה׳ לשאר ספריו הנחמדים שיצאו לאור העולם ויפוזו זרועי ידיו להאיר בחשיכה. כי היכי דלימרו שמעתתא מפומיה ושפחותיו יהיו דובבות שפתי חכמים.

לשון ידיעה מכאן מודעא. שכל הוצאות הדפוס של זה הספר הם משל בן יכבד אב אנא עבדא ברא כרעא. וקודש לה׳ נוטה שמים כיריעה. אתיא זכיה זכיה לזכות בו את הרבים לחלקו ביעקב ולהפיצו בישראל ומלאה הארץ דעה. חכמתא לחכימין ומנדעא להיות עילוי לנשמת אבא מארי ועט״ר זללה״ה הצרורה בצה״ח ברום רקיעא. וזכות הרבים תלוי בו יפאר ענוים בישועה. לכן כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול בלא כסף ובלא מחיר סילמא טיבעא. וימלא כריסו משלחן של תלמידי חכמים לשון בקשה לשון תחנה מאריה דעלמא די ברא כרעותיה. עד אימת בר רחמותך שף מדוכתיה, וטשי בעילתיה ובאתר דמארי ביתא תלי זייניה רעיא קולבא תלי קולתיה השגל יושבת אצלו שגלתיה ולחנתיה. ואשתך כגפן פוריה בירכתי, בבעו מניה דמר ליתוב לביתיה, אתר בית שכינתיה ויצאת לישע עמך תפיש מרירותיה. ה׳ בגבור יצא קודם משרייתיה. וישלח משיחיה מפרץ קאתי. ויבנה היכליה וירושלים קרתיה. ושם נעלה וסגידנא קמיה מקמיה דיקר אורייתיה בעיר גדולה של חכמים.

כ״ד תולעת יעקב נר״ו

בכמוהר״י יוסף חיים זצוק״ל