לשון חכמים/חלק ב/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

לימוד יום כ״ה אלול וערב ראש השנה וערב ראש חודש[עריכה]

זה הלימוד של הבקשות ותחינות שכתבתי לעיל בס׳ ב׳ יאמרו אותם בליל כ״ה אלול ובליל ערב ר״ה ובכל ליל ערב ר״ח אחר חצות לילה אחר שיאמרו תיקון חצות ובקשות שאחר תיקון חצות אמנם ביום כ״ה אלול בבוקר אחר תפלת שחרית וכן ביום ערב ר״ה ובכל ימי ער״ח בכל השנה כולה יזהר ללמוד דברים אלו הכתובים בסימן ג׳ זה במתון ונכונה מעומקא דלבא:

אָֽנָּֽא יְהֹוָה הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. שומר הברית והחסד מהר יקדמונו רחמיך. לא למעננו אלא למענך פעול כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵינוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה. הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ חוּסָה עַל עֲמָלָךְ. וכעיני אֶל יַד אֲ‍דוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ. כֵּן עֵינֵינוּ נשואות אליך יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. נחמנו יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ על כל הצרות אשר צפו על ראשנו וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה. עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לִישׁוּעָה. עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְרַחֲמִים. יִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ. יֶחֱזוּ אוֹיְבֵינוּ וְיִכָּלְמוּ. כִּי אַתָּה יְהֹוָה עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ. וּבִישׁוּעָתְךָ תשגבנו וְתִגְמְלֵֽנוּ לָעַד חֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים. וְרֶֽוַח וְהַצָּלָה וְכָל־טוֹב כי צמאים אנחנו לרחמיך בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה למים. וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ מַלְכֵּנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ ותבשרנו בשורות טובות. ותשמיענו שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. מִכָּל מָקוֹם ומכל צד:

אַתָּה הוּא יְהֹוָה הָאֱלֹהִים, הָאֵל הַזָּן אוֹתָֽנוּ וְאֶת־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בטובך, בְּחֵן בְּחֶֽסֶד בְּרֶֽוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים, וטובך הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָֽסַר לָֽנוּ, וְאַל־יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד, עֵֽינֵי־כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן־לָהֶ֖ם אֶת־אׇכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃ אַתָּה הוּא נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לְכָל־בָּשָׂ֑ר, אַתָּה הוּא הַזָּן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל ושלחנך עָרוּךְ לַכֹּל, מִחְיָה וּמָזוֹן לְכָל־בריותיך אֲשֶׁר בראת ברחמיך וּבְרוֹב חסדיך, כָּאָמוּר פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל־חַ֣י רָצֽוֹן:

אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶֽךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ, כִּי דוֹרְשֶֽׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵֽׁלוּ, וְלֹא תכלים לָנֶֽצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. וְאַתָּה בְּרַֽחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל־פֶּה. מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים, וְצַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִֽׁיעַ תקים מעפר ז״ל ומאשפות תרים אביון, אֵין עֲרוֹךְ לָךְ וְאֵין זוּלָתָךְ, אֶפֶס בִּלְתָּךְ, וּמִי דוֹמֶה לָּךְ:

אֵל, אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים, בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָל הַנְּשָׁמָה. שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו, שומע תחנה אליך כל הרוחות יבואו, יבואו אליך הרוחות וכל הנשמה, הַכֹּל יוֹדוּךָ, וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ, וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּיהֹוָה. וכל הנשמה לך תהלל, וכל רוח לך יחכה, וכל נפש לך תערוג, וכל פה אליך יתפלל, וכל לשון לך ישפוך שיחו, וכל עין לך תצפה, וכל לב לך יוחיל, וכל חולה לך יצעק, וכל אסיר אליך ישאג, וכל עשוק אליך יקרא, וכל נאנח לך יקוה, וכל ערום בצדקתך יתכסה, וכל חלש בחסדך יתחזק, וכל עצב ברחמיך ישמח, וכל עלוב בעזרתך יתנחם וכל נופל בשמך יסמך, וכל ירא בתשועתך יבטח, וכל יציר לך יודה, וכל בריה ממך תבקש חיותה, וכל חסר ממך יבקש למלאת מחסורו. ושואל אם ישאל ממך מעט, תענהו בכפל שאלתו להרבה מאד, כי עבדיך כפי כוחם וקוצר ידם ישאלו, ואתה כגודל חסדיך ובעוצם רחמיך תעמוס לנו. הָ֘אֵ֤ל יְֽשׁוּעָתֵ֬נוּ סֶֽלָה:

ה׳ נגדך כל תאותינו, ואנחתנו ממך לא נסתרה, אנא מלא מחסורינו מאוצרך הטוב, מידך הרחבה והמלאה העשירה והפתוחה, ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך, חוס וחננו וַחֲמוֹל וְרַחֵם עלינו, הִנֶּנּוּ בידך הִנֶּנּוּ, חׇנֵּ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חׇנֵּ֑נוּ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ כִּ֥י עָלֶ֖יךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה, רב חסד ומרבה להטיב:

ואתה ידעת ה׳ כי לא נוכל להועיל לנפשנו בלעדך. אבל אתה עשית ואתה תשא. מִן־הָעוֹלָם וְעַד־הָעוֹלָם אַתָּה אֵל. וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל, וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם, בְּכָל־עֵת צָרָה וְצוּקָה, אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָֽתָּה:

אָֽנָּֽא הבט נא בעין חמלתיך ברַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ על יונקי שדים וגמולי חלב ותינוקות של בית רבן שלא חטאו. ועשה למענם וְרַחֵם עלינו ועליהם. הנה בני ביתינו תלויים בנו, ואנחנו תלויים בך. אתה ה׳ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. אל מלא רחמים ואליך עינינו. כי ממך הכל, ומידך המלאה והרחבה ניתן. ומעושר מתנות ידיך נביא לחם לאכול ובגד ללבוש. וכל סיפוק צרכי בני ביתינו בריוח ולא בצמצום. ובטובך הגדול נשבעה אנחנו ובני ביתינו. וכל הנלוים אלינו, אָכ֨וֹל וְשָׂב֤וֹעַ וְהוֹתֵר֙. וּֽנְרַנְּנָ֥ה וְ֝נִשְׂמְחָ֗ה בְּכׇל־יָמֵֽינוּ. וְיִהְיֶה בֵיתֵנוּ מָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָה:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דרכם של יִשְׂרָאֵל עמך בניך בני בחונך להתפלל אליך ה׳. ולהתחנן לְפָנֶֽיךָ ואתה בטובך תשמע תפלתם ותקבל בְּרַֽחֲמִים וּבְרָצוֹן שאלתם ובקשתם ותחנתם. וְכַכָּתוּב יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְ֫הֹוָ֥ה כִּֽי־עִם־יְהֹוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃ וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל עֲוֺנֹתָֽיו׃

ושלמה עבדך אמר לְפָנֶֽיךָ כִּֽי־עַמְּךָ֥ וְנַחֲלָתְךָ֖ הֵ֑ם אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מִמִּצְרַ֔יִם מִתּ֖וֹךְ כּ֥וּר הַבַּרְזֶֽל׃ לִהְי֨וֹת עֵינֶ֤יךָ פְתֻחֹת֙ אֶל־תְּחִנַּ֣ת עַבְדְּךָ֔ וְאֶל־תְּחִנַּ֖ת עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל לִשְׁמֹ֣עַ אֲלֵיהֶ֔ם בְּכֹ֖ל קׇרְאָ֥ם אֵלֶֽיךָ׃ וּבְתוֹרָתְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ כָּתוּב לֵּאמֹר. כִּ֚י מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכׇל־קׇרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו׃

דרכם של עמך יִשְׂרָאֵל בהעצר אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר כי יחטאו לך והתפללו והתחננו אליך והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם. ואתה תשמע השמים וסלחתי לחטאת עבדיך ועמך יִשְׂרָאֵל כי תורם את דרך הטובה אשר ילכו בה ונתת מטר על הארץ גִּשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה:

גם כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך יִשְׂרָאֵל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו לְפָנֶֽיךָ ואתה תשמע השמים מכון שבתך, וסלחת ועשית ונתת לאיש משאלות לבו:

גם כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם, והשיבו אל לבם ושבו והתחננו אליך לאמר חטאנו והעוינו הרשענו. והתפללו אליך ושמעת השמים את תפלתם ואת תחנתם. וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דרכם של התועים בישימון דרך לצעוק אֵלֶֽיךָ יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם, ואתה בטובך תצילם ממצוקותיהם. ותדריכם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב. וְכַכָּתוּב וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצ֥וּקוֹתֵיהֶ֗ם יַצִּילֵֽם׃ וַֽ֭יַּדְרִיכֵם בְּדֶ֣רֶךְ יְשָׁרָ֑ה לָ֝לֶ֗כֶת אֶל־עִ֥יר מוֹשָֽׁב׃ יוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ כִּֽי־הִ֭שְׂבִּיעַ נֶ֣פֶשׁ שֹׁקֵקָ֑ה וְנֶ֥פֶשׁ רְ֝עֵבָ֗ה מִלֵּא־טֽוֹב׃

דרכם של יושבי חושך וצלמות אסירי עוני וברזל לזעוק אֵלֶֽיךָ יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם. ואתה בטובך תושיעם ממצוקותיהם ותוציאם מחושך וצלמות ומוסרותיהם תנתק. וְכַכָּתוּב וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצ֥וּקוֹתֵיהֶ֗ם יַצִּילֵֽם׃ י֭וֹצִיאֵם מֵחֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָ֑וֶת וּמוֹסְר֖וֹתֵיהֶ֣ם יְנַתֵּֽק׃ יוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ כִּֽי־שִׁ֭בַּר דַּלְת֣וֹת נְחֹ֑שֶׁת וּבְרִיחֵ֖י בַרְזֶ֣ל גִּדֵּֽעַ׃

דרכם של חולים והמוטלים על ערש דוי ואשר יגיעו עד שערי מות לזעוק אֵלֶֽיךָ יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם, ואתה בטובך תושיעם ממצוקותיהם ותשלח דבריך ותרפאם ותמלטם משחיתותם. וְכַכָּתוּב וַיִּזְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצֻ֥קוֹתֵיהֶ֗ם יוֹשִׁיעֵֽם׃ יִשְׁלַ֣ח דְּ֭בָרוֹ וְיִרְפָּאֵ֑ם וִ֝ימַלֵּ֗ט מִשְּׁחִֽיתוֹתָֽם׃ יוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ וְ֭יִזְבְּחוּ זִבְחֵ֣י תוֹדָ֑ה וִיסַפְּר֖וּ מַעֲשָׂ֣יו בְּרִנָּֽה׃

דרכם של יורדי הים באניות והעוברים במים רבים, לאשר יעמוד עליהם רוח סערה ויתרוממו גלי הים לצעוק אֵלֶֽיךָ יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם, ואתה בטובך תוציאם ממצוקותיהם, ותקם סערה לדממה ויחשו גליהם, וְכַכָּתוּב וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם וּֽ֝מִמְּצ֥וּקֹתֵיהֶ֗ם יוֹצִיאֵֽם׃ יָקֵ֣ם סְ֭עָרָה לִדְמָמָ֑ה גַּלֵּיהֶֽם׃ וַיִּשְׂמְח֥וּ כִֽי־יִשְׁתֹּ֑קוּ וַ֝יַּנְחֵ֗ם אֶל־מְח֥וֹז חֶפְצָֽם׃ יוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ וִֽ֭ירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל־עָ֑ם וּבְמוֹשַׁ֖ב זְקֵנִ֣ים יְהַלְלֽוּהוּ׃

דרכם של עניים לשפוך שיחם לְפָנֶֽיךָ ה׳. וְכַכָּתוּב תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי־יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הֹוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ׃ ואתה בטובך תשמע תפלתם ותושיעם מצרתם, וְכַכָּתוּב זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהֹוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכׇּל־צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃

דרכם של דלים לקוות לישועתך ה׳. וְכַכָּתוּב וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃ ואתה בטובך תושיעם, וברחמיך תרוממם ותחזקם, וככתוב מֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְי֔וֹן, וְנֶאֱמַר כִּי־הָיִ֨יתָ מָע֥וֹז לַדָּ֛ל מָע֥וֹז לָאֶבְי֖וֹן בַּצַּר־ל֑וֹ:

דרכם של נאנקים לקרא ולהתחנן אליך ה׳. וְכַכָּתוּב תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶֽיךָ אֶנְקַ֢ת אָ֫סִ֥יר כְּגֹ֥דֶל זְרוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃ ואתה בטובך תשמע צעקתם ותחנתם ותושיעם, וככתוב כִּֽי־הִ֭שְׁקִיף מִמְּר֣וֹם קׇדְשׁ֑וֹ יְ֝הֹוָ֗ה מִשָּׁמַ֤יִם ׀ אֶל־אֶ֬רֶץ הִבִּֽיט׃ לשמוע אנקת אסיר לפתח בני תמותה:

דרכם של נשברי לב לחלות פניך ה׳ ולבטוח בעוז רחמיך וגודל חסדיך, ואתה בטובך תרחם עליהם ותעזרם ותושיעם מצרתם ותסיר מהם יגונם ואנחתם, וְכַכָּתוּב קָר֣וֹב יְ֭הֹוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֑ב וְֽאֶת־דַּכְּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃ וְנֶאֱמַר זִ֥בְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ ר֤וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב־נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה׃ וְנֶאֱמַר הָ֭רֹפֵא לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם׃

דרכם של נופלים לסמוך על רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ ה׳, ואתה בטובך תסמכם ותחזקם ותאמצם ותושיעם ותקים אותם, וְכַכָּתוּב סוֹמֵ֣ךְ יְ֭הֹוָה לְכׇל־הַנֹּפְלִ֑ים וְ֝זוֹקֵ֗ף לְכׇל־הַכְּפוּפִֽים׃ וְנֶאֱמַר אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י אֹיַ֙בְתִּי֙ לִ֔י כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽי־אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהֹוָ֖ה א֥וֹר לִֽי׃

דרכם של יעפים לבקש כח ויכולת ואומץ וחוזק מאתך ה׳. ואתה בטובך תתן להם כח ואומץ וחוזק ויכולת. וְכַכָּתוּב נֹתֵ֥ן לַיָּעֵ֖ף כֹּ֑חַ וּלְאֵ֥ין אוֹנִ֖ים עׇצְמָ֥ה יַרְבֶּֽה׃ וְנֶאֱמַר כִּ֥י הִרְוֵ֖יתִי נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וְכׇל־נֶ֥פֶשׁ דָּאֲבָ֖ה מִלֵּֽאתִי׃

דרכם של השרויים בצרה לצפות לישועתך ה׳. ואתה בטובך תושיעם וְתַצִּילֵֽם מצרתם, וְכַכָּתוּב מִֽן־הַ֭מֵּצַר קָרָ֣אתִי יָּ֑הּ עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָ֣ב יָֽהּ׃ וְנֶאֱמַר וִ֘יהִ֤י יְהֹוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃ וְנֶאֱמַר בַּצַּר־לִ֤י ׀ אֶ֥קְרָ֣א יְהֹוָה֮ וְאֶל־אֱלֹהַ֢י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו ׀ תָּב֬וֹא בְאׇזְנָֽיו׃ וְנֶאֱמַר יַֽעַנְךָ֣ יְ֭הֹוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם ׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב׃ יְהֹוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קׇרְאֵֽנוּ: וְנֶאֱמַר אֱלֹהִ֣ים לָ֭נוּ מַחֲסֶ֣ה וָעֹ֑ז עֶזְרָ֥ה בְ֝צָר֗וֹת נִמְצָ֥א מְאֹֽד׃ וְנֶאֱמַר יְהֹוָ֥ה חׇנֵּ֖נוּ לְךָ֣ קִוִּ֑ינוּ הֱיֵ֤ה זְרֹעָם֙ לַבְּקָרִ֔ים אַף־יְשׁוּעָתֵ֖נוּ בְּעֵ֥ת צָרָֽה׃ וְנֶאֱמַר מִקְוֵה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מוֹשִׁיע֖וֹ בְּעֵ֣ת צָרָ֑ה, וְנֶאֱמַר ט֣וֹב יְהֹוָ֔ה לְמָע֖וֹז בְּי֣וֹם צָרָ֑ה וְיֹדֵ֖עַ חֹ֥סֵי בֽוֹ׃

דרכם של רעבים לבקש לחמם מאתך ה׳, ואתה בטובך מתקין מחיה ומזון לכל בריותיך, וְכַכָּתוּב נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לְכׇל־בָּשָׂ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ וְנֶאֱמַר  נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָרְעֵבִ֑ים יְ֝הֹוָ֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים:

דרכם של צמאים לבקש הרוות צמאונם מאתך ה׳. ואתה בטובך תענם ותושיעם, וְכַכָּתוּב הָעֲנִיִּ֨ים וְהָאֶבְיוֹנִ֜ים מְבַקְשִׁ֥ים מַ֙יִם֙ וָאַ֔יִן לְשׁוֹנָ֖ם בַּצָּמָ֣א נָשָׁ֑תָּה אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֶעֱנֵ֔ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֶעֶזְבֵֽם׃

דרכם של היושבות על המשבר לצעוק אליך ה׳. ואתה בטובך שומע צעקתם ותרחם עליהם ותושיעם בגודל חסדיך. וְנֶאֱמַר כְּמ֤וֹ הָרָה֙ תַּקְרִ֣יב לָלֶ֔דֶת תָּחִ֥יל תִּזְעַ֖ק בַּחֲבָלֶ֑יהָ כֵּ֛ן הָיִ֥ינוּ מִפָּנֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃ וְנֶאֱמַר ח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּת־צִיּ֖וֹן כַּיּֽוֹלֵדָ֑ה כִּֽי־עַתָּה֩ תֵצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֤את עַד־בָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁ֚ם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהֹוָ֔ה מִכַּ֖ף אֹיְבָֽיִךְ׃

דרכם של חסרים לבקש מלא מחסורם מאתך ה׳. ואתה בטובך תמלא מחסורם. וְנֶאֱמַר יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכׇל־עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא׃ וְנֶאֱמַר אָֽנֹכִ֨י ׀ יְ֘הֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֗יךָ הַֽ֭מַּעַלְךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַרְחֶב־פִּ֗֝יךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ׃ וְנֶאֱמַר כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הֹוָ֗ה לֹא־יַחְסְר֥וּ כׇל־טֽוֹב׃

דרכם של כל הנבראים לבקש חיותם ופרנסתם וכל צרכם מאתך ה׳. ואתה בטובך תתן להם כל צרכם, וכתוב עֵֽינֵי־כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן־לָהֶ֖ם אֶת־אׇכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃ פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכׇל־חַ֣י רָצֽוֹן׃

ואנחנו עבדיך, לְפָנֶֽיךָ ה׳ נשפוך שיחנו. אליך נתפלל. אליך נתחנן. אליך נקרא, אליך נצעק. אליך נוחיל. אליך נצפה. אליך נקוה ומאתך נשאל שאלותינו. וממך נבקש בקשותינו. וממך נרצה כל צרכינו וצרכי בני ביתינו. כי אתה אלהינו. אתה אדונינו. אתה אבינו, אתה מלכנו:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:

המצמיח ישועות אבינו אתה

הבורא רפואות אין לנו אלא אתה

המלא רחמים אבינו אתה

חי העולמים אין לנו אלא אתה

העונה עתירות אבינו אתה

הפודה מכל צרות אין לנו אלא אתה

השומע תפלה אבינו אתה

המרומם על כל ברכה ותהלה אין לנו אלא אתה

הרופא חולים אבינו אתה

העוזר דלים אין לנו אלא אתה

הסומך נופלים אבינו אתה

המחזיק הנחשלים אין לנו אלא אתה המרוה צמאים אבינו אתה

המושיע נדכאים אין לנו אלא אתה

הפוקח עורים אבינו אתה

המתיר אסורים אין לנו אלא אתה

הפוטר רחמים אבינו אתה

המלביש ערומים אין לנו אלא אתה

החובש לנשברים אבינו אתה

הממלא חסרים אין לנו אלא אתה

המצמיח צדקה ותהלה אבינו אתה

המעמיד ריוח והצלה אין לנו אלא אתה

המקדים רפואה ותעלה אבינו אתה

המסיר כל חוֹלִי וּמַחֲלָה אין לנו אלא אתה

הגומל חסדים טובים אבינו אתה

המקבל את השבים אין לנו אלא אתה

הפותח יד בתשובה אבינו אתה

המרבה חסד ונדבה אין לנו אלא אתה

המטהר טמאים אבינו אתה

המכפר חטאים אין לנו אלא אתה

הסולח עונות אבינו אתה

המוחל זדונות אין לנו אלא אתה

המטיב לטובים ולרעים אבינו אתה

העובר על כל פשעים אין לנו אלא אתה

המרבה הסד וצדקה אבינו אתה

המרחם בכל עת צָרָה וְצוּקָה אין לנו אלא אתה

הנותן ליעף כח אבינו אתה

העושה צדקות עם כל בשר ורוח אין לנו אלא אתה

וְכַכָּתוּב כִּֽי־אַתָּ֣ה אָבִ֔ינוּ כִּ֤י אַבְרָהָם֙ לֹ֣א יְדָעָ֔נוּ וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יַכִּירָ֑נוּ אַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ אָבִ֔ינוּ גֹּאֲלֵ֥נוּ מֵעוֹלָ֖ם שְׁמֶֽךָ׃

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:

אתה אהבת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.

אתה בטית לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.

אתה גדלת את עמך יִשְׂרָאֵל ואמרת יאמר להם מי אל חי

אתה דברת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.

אתה הושעת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.

אתה ועדת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.

אתה זכית את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.

אתה חננת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.

אתה טיהרת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.

אתה יעצת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.

אתה כוננת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.

אתה למדת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.

אתה מלטת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.

אתה נשאת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.

אתה סמכת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.

אתה עזרת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.

אתה פדית את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.

אתה צידקת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.

אתה קדשת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי. אתה רחמת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.

אתה שמרת את עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי.

אתה תכנת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים.

וְכַכָּתוּב עַל־יְדֵי הוֹשֵֽׁעַ נְבִיאָךְ: וְֽ֠הָיָ֠ה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִמַּ֖ד וְלֹ֣א יִסָּפֵ֑ר וְֽ֠הָיָ֠ה בִּמְק֞וֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵ֤ר לָהֶם֙ לֹא־עַמִּ֣י אַתֶּ֔ם יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי׃ וְנֶאֱמַר עַל־יְדֵי יִרְמְיָה נְבִיאָךְ: שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים אֶרְפָּ֖ה מְשׁוּבֹתֵיכֶ֑ם. וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר: אֲסַפְּרָ֗ה אֶֽ֫ל־חֹ֥ק יְֽהֹוָ֗ה אָמַ֘ר אֵלַ֥י בְּנִ֥י אַ֑תָּה אֲ֝נִ֗י הַיּ֥וֹם יְלִדְתִּֽיךָ׃

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:

בטחנו באמתך אל מלך נאמן, אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:

בטחנו בבריתך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:

בטחנו בגודלך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:

בטחנו בדברך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:

בטחנו בהדרך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:

בטחנו בויעודך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:

בטחנו בזכרך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:

בטחנו בחסדך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:

בטחנו בטובך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:

בטחנו בישרך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:

בטחנו בכבודך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:

בטחנו בלימודך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:

בטחנו במלכותך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:

בטחנו בנצחך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:

בטחנו בסודך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:

בטחנו בעוזך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:

בטחנו בפארך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:

בטחנו בצדקתך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:

בטחנו בקדושתך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו וממצרים קראתי לבני:

בטחנו ברחמנותך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:

בטחנו בשכינתך אל מלך נאמן אשר אמרת כי נער יִשְׂרָאֵל ואוהבהו ומצרים קראתי לבני:

בטחנו בתורתך אב הרחמן אשר אמרת אבי תקראי לי:

וְכַכָּתוּב עַל־יְדֵי הוֹשֵֽׁעַ נְבִיאָךְ: כִּ֛י נַ֥עַר יִשְׂרָאֵ֖ל וָאֹהֲבֵ֑הוּ וּמִמִּצְרַ֖יִם קָרָ֥אתִי לִבְנִֽי׃ וְנֶאֱמַר עַל־יְדֵי יִרְמְיָה נְבִיאָךְ: וְאָנֹכִ֣י אָמַ֗רְתִּי אֵ֚יךְ אֲשִׁיתֵ֣ךְ בַּבָּנִ֔ים וְאֶתֶּן־לָךְ֙ אֶ֣רֶץ חֶמְדָּ֔ה נַחֲלַ֥ת צְבִ֖י צִבְא֣וֹת גּוֹיִ֑ם וָאֹמַ֗ר אָבִי֙ תקראו [תִּקְרְאִי]־לִ֔י וּמֵאַחֲרַ֖י לֹ֥א תשובו [תָשֽׁוּבִי]׃ וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר: כְּרַחֵ֣ם אָ֭ב עַל־בָּנִ֑ים רִחַ֥ם יְ֝הֹוָ֗ה עַל־יְרֵאָֽיו׃

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:

אב״ג ית״ץ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אל יתחלל שמך בנו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בצל כנפיך תסתירנו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ גמלנו חסדים טובים

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ יכבשו רחמיך את כעסך

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ תתנהג עמנו במדת החסד ובמדת הרחמים

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ צדקנו במשפטיך

קר״ע שט״ן

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קרבנו לעבודתך

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבֵּנוּ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עשה עמנו אות לטובה

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שבור והסר השטן מלפנינו ומאחרינו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ טהרינו מטומאות עונינו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נחנו באורח מישור

נג״ד יכ״ש

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נפוצותינו כנס מירכתי ארץ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ דבק לבנו במצותיך

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ יגולו רחמיך על מדותיך

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כלכלנו ברחמיך הרבים

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שלח ברכה והצלחה בכל מעשינו

בט״ד צת״ג

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ ברצונך הטיבה עלינו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ טוב וחסד ירדפונו כל ימי חיינו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רוח נדיבה תסמכנו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ צוה אתנו ברכותיו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ תשפות שלום לנו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ גל עינינו ונביטה נפלאות מתורתו

חק״ב טנ״ע

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חושה לעזרתנו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קומה עזרתה לנו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ ברך לחמנו ומימינו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ טוב טעם ודעת למדנו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נגילה ונשמחה בישועתיך

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ על מי מנוחות תנהלינו

יג״ל פז״ק

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ יהיו לרצון אמרי פינו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ גזור עלינו גזרות טובות

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ לב טהור ברא לנו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ פרוש עלינו סוכת שלומך

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זכרינו ברצון עמך

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קרב לנו יום הישועה

שק״ו צי״ת

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שמור צאתנו ובואנו לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קרב לנו קץ הגאולה

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ ועדנו ועד טוב

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ צוה אתנו ישועותיך

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ יחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ תאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אל תשיבנו ריקם מלפניך. ותכון תפלתנו קטורת לְפָנֶֽיךָ

אב״ג ית״ץ

אַבָּֽא רַחֲמָנָא ארים ימינך ואצמח פורקנך.

אַבָּֽא רַחֲמָנָא בריך ית עמך יִשְׂרָאֵל

אַבָּֽא רַחֲמָנָא גלי זכותא ותושבחתא דירושלים לקבל כל עממייא

אַבָּֽא רַחֲמָנָא יהא רעוא מן קדמך למפרק שכינתא מן גלותא

אַבָּֽא רַחֲמָנָא תקין ותשוי ית ירושלים תושבחתא בארעא

אַבָּֽא רַחֲמָנָא צלותא דעמך קבל

קר״ע שט״ן

אַבָּֽא רַחֲמָנָא קריב יתנא למפלח קודמך

אַבָּֽא רַחֲמָנָא רחמין סגיאין אייתי עלן

אַבָּֽא רַחֲמָנָא עביד פורקן לציון

אַבָּֽא רַחֲמָנָא שוי פתגמי נבואתך בפומנא

אַבָּֽא רַחֲמָנָא טוב טעמא ודעתא אליף לן

אַבָּֽא רַחֲמָנָא נסין ומופתין סגיאין אחזי לן

נג״ד יכ״ש

אַבָּֽא רַחֲמָנָא נהיר עיננא באורייתך

אַבָּֽא רַחֲמָנָא גודלך ותוקפך אחזי לן

אַבָּֽא רַחֲמָנָא דרע קודשך גלי לעיני כל עממייא

אַבָּֽא רַחֲמָנָא יקרך יתגלי עלנא

אַבָּֽא רַחֲמָנָא כבוש חמתא ורוגזא מינן

אַבָּֽא רַחֲמָנָא שוי יתנא ליקר עלם

בט״ר צת״ג

אַבָּֽא רַחֲמָנָא בריך יתנא וית כל אנשי ביתנא

אַבָּֽא רַחֲמָנָא טוב נהורך אמטי לנא

אַבָּֽא רַחֲמָנָא רחם על נשמתין

אַבָּֽא רַחֲמָנָא צלותנא קבל ברעוא

אַבָּֽא רַחֲמָנָא תוריך לן חיין בטיבו

אַבָּֽא רַחֲמָנָא גלי עלן נהורא עלאה

חק״ב טנ״ע

אַבָּֽא רַחֲמָנָא חשוב עלן טבוון סגיאין

אַבָּֽא רַחֲמָנָא קבל צלותין ובעותין בכל עידנא

אַבָּֽא רַחֲמָנָא בשמך רחיצנן רחם עלן

אַבָּֽא רַחֲמָנָא טהר לבנא למעבד רעותך

אַבָּֽא רַחֲמָנָא נחזי בעיננא יקר גבורתך

אַבָּֽא רַחֲמָנָא ענינן בעידן עקתין

יג״ל פז״ק

אַבָּֽא רַחֲמָנָא יצלח עבדך משיחך

אַבָּֽא רַחֲמָנָא גלי לן נהירו דאורייתך

אַבָּֽא רַחֲמָנָא לא תאמר עוד שבקא לציון ולא תאמר עוד צדייא לירושלם

אַבָּֽא רַחֲמָנָא פורקן עלם על שורנא ועל תרענא יהון משבחין

אַבָּֽא רַחֲמָנָא זכותא דצדיקייא אדכר לן

אַבָּֽא רַחֲמָנָא קריב לנא יומין דפורקן

שק״ו צי״ת

אַבָּֽא רַחֲמָנָא שדר לנא מבשר טב משמע שלם משמע פורקן

אַבָּֽא רַחֲמָנָא קדיש יתנא בקדושתך

אַבָּֽא רַחֲמָנָא ולא תשבוק יתנא לעלמין

אַבָּֽא רַחֲמָנָא צדיק יתנא ברחמין סגיאין

אַבָּֽא רַחֲמָנָא יהא רעוא קמך למפרק שכינתא בעגלא ובזמן קריב

אַבָּֽא רַחֲמָנָא תקין יתנא בעיטא טבא מקודמך

אַבָּֽא רַחֲמָנָא ולא נהדר ריקם מקמך אמן:

אב״ג ית״ץ

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם בנה ירושלם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם גאון יִשְׂרָאֵל הרם בצדקתיך

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם ימינך תסעדנו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם תגין על ירושלם גנון והציל פסוח והמליט

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם צוה ישועות יעקב

קר״ע שט״ן

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם קרע רוע גזר דיננו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם רצה בעמך יִשְׂרָאֵל ולתפלתם שעה

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם ערוך נר לבן ישי משיחך

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שא נס לקבץ גליותינו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם טובך הגדול השפיע לנו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם נדבות פינו תרצה

נג״ד יכ״ש

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם ננגן על בית המקדש כל ימי היינו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם גל עינינו ונביטה נפלאות מתורתיך

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם דרך פקודיך הבינינו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יבושו ויבהלו מאד כל אויבינו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם כוננה מעשה ידינו עלינו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שוממות ראשונים תקומם

בט״ר צת״ג

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם בצדקתך תוציא מצרה נפשינו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם טל אודות תזיל לנו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם רפאינו רְפוּאָה שְׁלֵמָה רְפוּאַת הַנֶּֽפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם צוה אתנו ברכותיך

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם תשמיענו שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם גמול עלינו ונחיה

חק״ב טנ״ע

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם חננו מאתך חָכְמָה בינה ודעת

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם קבץ נדחי יִשְׂרָאֵל

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם בצדקתך פלטנו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם טרף תן ליראיך וזכור לעולם בריתך

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם נהלינו על מי מנוחות

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם ענג בדשן נפשינו

יג״ל פז״ק

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם ידים רפות חזק וברכים כושלות אמץ

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם גבול יִשְׂרָאֵל השב כבראשונה

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לא ישמע שוד ושבר בגבולינו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם פאר מקום מקדשיך ומקום רגלך תכבד

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם זרוק עלינו מים טהורים וטהרינו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם קדשנו במצותיך

שק״ו צי״ת

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שבור עול הגויים מעל צוארינו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם קבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצינו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם והוליכנו מהרה קוממיות לארצינו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם צו אתנו את הברכה באסמנו ובכל משלח ידינו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם תקע בשופר גדול לחירותינו

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם אל תשיבנו ריקם מלפניך ותכון תפילתנו קטורת לְפָנֶֽיךָ:

אָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של יעקב תמימך. כַּכָּתוּב וַיִּשַּׁ֥ק יַעֲקֹ֖ב לְרָחֵ֑ל וַיִּשָּׂ֥א אֶת־קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃

אָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של משה נביאך הנאמן בכל ביתך. כַּכָּתוּב וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃

אָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של יוסף צדיקך ובנימין צדיקך. כַּכָּתוּב וַיִּפֹּ֛ל עַל־צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִ֨נְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־צַוָּארָֽיו׃

אָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של דוד ויהונתן עבדך. כַּכָּתוּב וַֽיִּשְּׁק֣וּ ׀ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֗הוּ וַיִּבְכּוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ עַד־דָּוִ֖ד הִגְדִּֽיל:

אָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של חזקיהו עבדך. כַּכָּתוּב וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל:

אָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של עזרא הסופר ועמו קהל יִשְׂרָאֵל עמך. וְכַכָּתוּב וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְהִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וִֽילָדִ֔ים כִּֽי־בָכ֥וּ הָעָ֖ם הַרְבֵּה־בֶֽכֶה׃

אָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של אמתך חנה הנביאה. כַּכָּתוּב וַתִּתְפַּלֵּ֥ל עַל־יְהֹוָ֖ה וּבָכֹ֥ה תִבְכֶּֽה:

אָבִינוּ אָבִינוּ חָנֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ חַיִּים בְּרָכָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם וְחֵן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִים לְמַֽעַן הבכיה של רחל אמנו עקרת הבית. כַּכָּתוּב כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה ק֣וֹל בְּרָמָ֤ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל־בָּנֶ֑יהָ מֵאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל־בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ׃ כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃ וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃

וְנֶאֱמַר בִּבְכִ֣י יָבֹ֗אוּ וּֽבְתַחֲנוּנִים֮ אֽוֹבִילֵם֒ אֽוֹלִיכֵם֙ אֶל־נַ֣חֲלֵי מַ֔יִם בְּדֶ֣רֶךְ יָשָׁ֔ר לֹ֥א יִכָּשְׁל֖וּ בָּ֑הּ כִּֽי־הָיִ֤יתִי לְיִשְׂרָאֵל֙ לְאָ֔ב וְאֶפְרַ֖יִם בְּכֹ֥רִי הֽוּא׃ שִׁמְע֤וּ דְבַר־יְהֹוָה֙ גּוֹיִ֔ם וְהַגִּ֥ידוּ בָאִיִּ֖ים מִמֶּרְחָ֑ק וְאִמְר֗וּ מְזָרֵ֤ה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶ֔נּוּ וּשְׁמָר֖וֹ כְּרֹעֶ֥ה עֶדְרֽוֹ׃ כִּֽי־פָדָ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וּגְאָל֕וֹ מִיַּ֖ד חָזָ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃ וּבָ֘אוּ֮ וְרִנְּנ֣וּ בִמְרוֹם־צִיּוֹן֒ וְנָהֲר֞וּ אֶל־ט֣וּב יְהֹוָ֗ה עַל־דָּגָן֙ וְעַל־תִּירֹ֣שׁ וְעַל־יִצְהָ֔ר וְעַל־בְּנֵי־צֹ֖אן וּבָקָ֑ר וְהָיְתָ֤ה נַפְשָׁם֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וְלֹא־יוֹסִ֥יפוּ לְדַאֲבָ֖ה עֽוֹד׃ אָ֣ז תִּשְׂמַ֤ח בְּתוּלָה֙ בְּמָח֔וֹל וּבַחֻרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְהָפַכְתִּ֨י אֶבְלָ֤ם לְשָׂשׂוֹן֙ וְנִ֣חַמְתִּ֔ים וְשִׂמַּחְתִּ֖ים מִיגוֹנָֽם׃ וְרִוֵּיתִ֛י נֶ֥פֶשׁ הַכֹּהֲנִ֖ים דָּ֑שֶׁן וְעַמִּ֛י אֶת־טוּבִ֥י יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃